א

סימן קמח

ונידון אם צריך להקנות להארוס את הדיו והקלף נראה כיון שהארוס אינו נמצא בשעת כתיבת הגט א"צ להקנות לו כ"כ הג"פ סי' ק"ך ס"א סס"ק גימל וז"ל ומיהו במי שהולך למדנה"י או שהיה מושלך בבור מודה דכותבין ונותנין לכתחלה אף שלא נתנו לו הקלף והדיו והכי דייקא דברי הרב"י בש"ע שכתב לכך נהגו כשהבעל מצוי כו' דמשמע דכשאינו מצוי אפילו לכתחלה א"צ עכ"ל והיינו דבכה"ג יש לסמוך ע"ד הרמב"ן שהוכיח מהמשנה פרק התקבל מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע את קולי יכתוב גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אף שלא נתן להם קלף ודיו כו'. והגם שהרמ"ה מחלק דשאני התם שהם שלוחים על הכתיבה ועל הנתינה. אבל כשהסופר אינו שליח על הנתינה. צ"ל הקלף והדיו משל בעל מ"מ כשהבעל אינו מצוי צריך לסמוך ע"ד הרמב"ן דלא ס"ל חילוק זה. ואולי משום דכשיזכו לו הקלף והדיו י"ל שמא אינו נוח לו עכשיו ליתן משלו הקלף והדיו לארוסתו. והרי זה לזכות ע"מ לחוב. והבית מאיר סי' ק"ך ססע"י א' כ' וז"ל מ"מ לכתחלה ודאי אף כי אין הבעל לפנינו בקל אפשר לצאת כל הדיעות שיקנה הסופר הגט לאדם אחר לזכות הבעל והוי שלו עכ"ל אין זה מוכרח שהוא מעלה מטעם הנ"ל דלאחר שזכה בו הבעל ממש שמא אינו רוצה ליתנו משלו להמתגרשת ואין לנו אלא על מה שעשה שליח. ועל זה שיותן לה משלו לא עשה שליח. ועיין בכנה"ג סי' ק"ך בהגהות הטור אות זיי"ן ג"כ ס"ל כמ"ש בשם הג"פ. ועיין בחידושי הריטב"א פ"ב דגיטין (דף ך') ד"ה א"ל רבא. שכתב ג"כ ש"מ דאין צריך לכך הבעל מתחלה קודם כתיבה הקלף משלו והקולמוס והדיו כמו שתקנו מקצת המפרשים במקצת הגיטין דזה אין צריך דכיון דמתחלה עביד ליה לשמה בצוואת הבעל ולבסוף איהו פרע ליה בזוזא דקנו ליה רבנן הרי יש כאן שטר מתנה ובהכי סגי. וא"צ למשוך אותו כלל אם הסופר קונה הקלף מאדם אחר משום דהוי שליח ושלוחו של בעל וזוכה לו. אבל אם הקלף הוא שלו צריך שיזכה בו הבעל או שלוחו שאין סופר זוכה לו במה שהוא שלו כו' עכ"ל. עיין בעירובין ס"פ חלון במשנה נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כו' וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו כו':

קיצור לענין הקנאת הנייר והדיו והקולמוס להארוס המגרש משמע בשו"ע רס"י ק"ך דכשאין המגרש נמצא בשעת כתיבת ונתינת הגט וכמו בנדון זה אין צריך להקנות לו הנייר והדיו וכ"ש הקולמוס. אלא העצה לזה הוא שהסופר שיכתוב את הגט שנצטווה מפי המגרש לכתוב הוא יקנה במעות שלו מאיזו יהודי דוקא את הנייר והדיו וכן הקולמוס. ולא שיהי' שלו מתחלה כי אם עתה יקנה אותם מאיזו יהודי במעות שלו ואז אין צריך כלל לזכות להמגרש את הנייר והדיו והקולמוס. ונצרך ג"כ שאחר כתיבת ונתינת הגט תסלק המתגרשת עצמה להסופר עבור כתיבת הגט איזו מטבע לא פחות מן ט"ו קט"כ בערך ואף אם הסופר היה רוצה לכתוב בחנם כאן צריך שהמתגרשת היא עצמה תסלק לו אח"כ שכרו כערך הנ"ל: