א

מ"ש בענין אם הבעל מודה שעשאו שליח כו' הכניס ראשו בין הרים גדולים וצלל במים אדירים ולסוף העלה חרס בידו לסמוך על הודאתו בכתב בח"י להעדים ומנין לנו שזהו כ"י שהרי אין ח"י ניכרת לנו ואף קיום הב"ד ואם דעתו לסמוך על הרשב"ץ למ"ל הודאת הבעל וכמ"ש בעצמו דאף להמ"מ יש לסמוך על הרשב"ץ לא עיין היטב כי הודאת הבעל מהני גם לר' אביגדור וריא"ז ועדי' לא מהני לשיטתם דהוי מפ"כ אך עדיין לא יצא י"ח שלא תי' קושיי' הט"ז וכנראה שהיא קושיא חזקה מאד וקושיא זו תקשי גם להבא כשיובא ע"י הפאצט קיום על ח"י העדים בגט ואין כאן מי שמכיר הקיום (אך קושיי' הת"ג לא שייכא כן שנכתב מדעת הבעל המגרש ואף שלא א"ל כתובו שמצד הסברא דבכל כה"ג אצ"ל כתובו וכמ"ש מעל' בשם חי' הר"ן ואינו בידי רק קיימתי מסברא גם מ"ש הת"ג בעינן ש"ק של האשה אין קושייתו כלום ויפה תירצת שאינה עושה שליח לקבל גיטה אלא אם ירצה הבעל ואני מוסיף שנכתב מדעת המתחייב דהגט חוב הוא לה ומה"ט האשה עושה ש"ק ולא האיש) ובפרט שבנ"ד נראה שהב"ד הם הדיוטות וכנראה שאפי' חתימתן א"י לחתום היטב גם משה גם אהרן שקולי' ומשה נהפך לשמה ולשנינה: