ו

אמנם עוד זאת יש לעיין איזה מקום יכתבו בגט דהיינו מ"ש למנין שאנו מונין כאן במתא פ' כו' שאם יכתבו מקום עמידת הסופר יהיה פסול לפ"ד רוב הפוסקים דס"ל דהיה במזרח וכתב במערב דתנן בהזורק (דף פ') דפסול קאי על מקום עמידת העדים וכמ"ש בש"ע סי' קכ"ח. ואם יכתבו מקום עמידת העדים יהיה פסול לדעת הי"א שבסי' קכ"ח סעי' א' והם התוס' בפ' הזורק (דף פ' ע"א) וסה"ת והמרדכי. אמנם יש לתקן זה והוא כשלא יכתבו המקום כלל כי הב"ש שם סק"א כ' שי"ל דכשר לכ"ע ואף כי כתב בל' י"ל הנה מצאתי בס' תבואת שמש על הרמב"ם הכ"ח שפסק כן באריכות והביא שכן פסק מהר"ם שיף והגאון מהר"מ כ"ץ אביו של הש"ך בתשוב' שבס"ס גבורת אנשים והסכים עמו המג"ש וגם הוא הסכים על ידם וראייתו מהר"ן נכונה מאד שהרי מהר"ן פ"ט דגיטין אמתניתי' דגיטין פסולי' מוכח דכל פיסול דשייך בגיטין ושטרות אם בשאר שטרות גובים ממשעבדי גם בגיטין כשר לכתחלה והרי בח"מ סי' מ"ג סעי' כ"ב מוכח דשטר שאין נכתב בו מקום כשר ובודאי דגובה ממשעבדי וע' סי' מ"ט סעי' ז' בהג"ה שני' דלכ"ע במקום הכתיבה אין קפידה רק על שם עירו של הלוה כו' יעו"ש בב"י ובסמ"ע וכן מצאתי בת' פנים מאירות סי' כ"ב בתשו' להגאון מהר"א ברודא דלא כמו שעלה ע"ד הגאון מהרא"ב ע"ש. ואין להאריך במה שכבר כתוב בספר רק זאת יש להוסיף בהיות כי בס' ת"ש הנז' נ' שמדאורייתא דבעי' דו"ח בממון וה"ה בגיטין וקדושין היה צ"ל עשאי"ל בגיטין וקדושין וא"כ היה צ"ל נכתב מקום כתיבתו וזמן כתיבתו מדאורייתא אלא כיון שחכמים אמרו דעדות ממון א"צ דו"ח וה"ה גיטין וקדושין לכן א"צ לכתוב מקום וזמן מדאורייתא. ובנמק"י בסנהדרין ר"פ אד"מ וכן גט דמכשרינן אפילו אין בו זמן מהאי תקנתא הוא דלא בעי דו"ח כו' דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש כו' ע"ש וזהו כמ"ש הת"ש הנ"ל. באמת כבר נת' בתומים סי' לד סק"ט דלא בעי' עשאי"ל מדאורייתא בעדות שבשטר ובס' נתיבות המשפט סי' כ"ח סק"ז עם שנטה קצת מדרכו מ"מ עכ"פ בגיטין וקדושין הסכים עמו דלא בעי' עשאי"ל וא"כ א"צ למקום כתי' מדאורייתא ע"ש כי הוכיחו כן מהגמ' ועיין תולדות אדם להרשב"א סי' רע"ז. מיהו צ"ע שיש מחמירים ביותר אם לא כתב כלל שם עירו ושם עירה כמ"ש בג"פ סי' קכ"ח סק"י ועכשיו שאין כותבין י"א דמקום עמידה ממלא זה החסרון וא"כ אם לא יכתבו גם מקום עמידה צ"ע. ועיין מזה בג"פ שם שהעלה דבמלתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן ואעפ"כ לרווחא דמלתא יש לכתוב שני גיטין דהיינו שבגט השני יוכתב מקום עמידת העדים שהוא סינדרווע ובזה נרויח עוד לצאת סברת הת"ג שכתב בחי' ספ"ח שכשאין כותבין מקום עמידת העדים הוי כגט שאין בו זמן והביא מ"ש הג"פ בשם רלב"ח דיש הפרש בין בני מזרח לבני מערב התל"ח ליצירה בני מזרח מונין התל"ז ליצירה כו' וכשאין כתוב המקום יכול הבעל לומר שנכתב במזרח עד"מ או במערב. ובגט הראשון שיכתבו בלא זמן צ"ע אם לכתוב תיבת למנין שאנו מונין או לא כיון שלא יכתבו במתא פ' ואפשר טוב יותר לכתוב בו מקום עמידת הסופר רק אצל חתימת העדים יכתבו גיטא דנן איכתוב בלאזני ואיחתום בסינדרווע כמ"ש בג"פ סי' קכ"ח סק"ח וסק"ט וכ"מ קצת בסדר הגט שבסוף ספר גט פשוט סי' ער"ה יעו"ש: