ה

בענין הזמן שיכתבו בגט מבואר ג"כ בתשובת שבו"י סי' קט"ו שיש לכתוב זמן שכותבי' ולא זמן שצוה ופשוט הוא. דהא ודאי א"א לכתוב זמן שצוה שהרי אפילו נכתב ביום ונחתם בלילה פסול כ"ש כה"ג. אלא שצ"ע לכאורה כיון שהגט הוא ל' הבעל כמ"ש הרא"ש בתשובה דמה"ט אין כותבין איך וכמו שהובא בש"ע סי' קכ"ו סעי' ח'. א"כ איך יכתבו זמן דעתה דמשמע שהיום מגרשה והוא כבר צוה זמן רב מלפנים. ובאמת מוכח במתני' ובגמ' ספ"ז דכותבי' גט לאחר שנה ושבוע מצווי הבעל. וי"ל כיון דהסופר הוא כותב בשליחותו א"כ ידו כידו ולכן בשעה שהסופר כותב אז ממש הבעל מגרש. אך צ"ע איזה זמן יכתבו בגט אם יכתבו זמן דכתיבתו הרי כיון שיוכתב כאן והעדים יחתמו בזמן רב אח"כ בסינדרווע פסול לדעת הרבה פוסקי' משום נכתב ביום ונחתם בלילה. ונ"ל שיש לכתוב רק השנה כמו בשנת תקפ"א דכשר אפי' לכתחלה כמ"ש הב"ש סי' קכ"ז ס"ק י"ב. ואפשר ג"כ לכתוב הזמן של היום שיחתמו העדים כמ"ש המ"מ פ"א מה"ג הכ"ד הובא ב"ש ס"ק ט"ז שאם הגט נכתב בתשרי וכתב הזמן בחשון ונחתם בחשוון כשר כיון שהחתימה היה באותו זמן. מיהו קשה הדבר לעשות כן בנ"ד אולי לא יהיו העדים באותו יום בביתם בסינדרווע. ולפמ"ש לקמן שבענין המקום יוכתב מקום כתיבת הסופר ובסופו יכתוב גיטא דנן איכתוב בלאזני ואיחתום בסינדרווע א"כ לפ"ז גם בענין הזמן יש לכתוב זמן כתיבת הסופר רק שיוכתב אח"כ גיטא דנן איכתוב בלאזני ביום פ' בירח פלוני כו' ואיחתום בסינדרווע ביום פ' בירח פ' כו'. וראיה לזה ממ"ש בש"ע סי' קכ"ז ס"ג וע"ש בג"פ ס"ק י"א: