*

סימן קמה

צעקת האשה הנעצבת קשת רוח ומרת נפש. מרת העניא בת יהושע זעליג מהאדיץ. אשר בעלה עיגן אותה זה יותר משנים עשר שנה. וזה שנתיים נודע שהחליף דתו והוא ברוסיא רחוק משם כמאתים פרסאות. ובהיותו שם בזאוואד סינדרווע פעלו ממנו שיצוה לכתוב ג"פ לאשתו וכן עשה וצוה לסופר לכתוב [וכתב] לעדים לחתום. והגיד להם שמו צבי הירש בן גרשון. גם הגיד להם שם אשתו הנ"ל אשר בהאדיץ ונתן סימנים אשר בעת פרידתו ממנה שבק לה בן ממנו. גם יש עוד סימן בהמגרש שראו העדים שיש לו בעין השמאלית נקודה שחורה וכן הוא באמת. והנה הסופר לא כתב אז הגט. וכעת הסופר הרחיק נדוד מסינדרווע ובא לביתו שהוא ק' לאזני הרחוקה משם יותר ממאתים פרסאות והעדים שיחד הבעל לע"ח הן בסינדרווע. והאשה הנ"ל בוכה ומבכה אולי יש לה מזור ותרופה להכתיב הגט כעת וליתן לה. ולפי ששקדו חכמים על תקנת עגונות וראוי וחובה על כאו"א להשתדל בתקנתם. ע"כ באתי להציע מה שנלע"ד לכאורה אופן לכתוב הגט כאן בלאזני ושיושלח ע"י הפאצט להע"ח ויחתמו עליו ויחזרו וישלחנו להסופר שהוא ג"כ השליח הולכה והוא יתננו להאשה. ואם לא יוכשר אופן זה ודאי תשאר עגונה כי מריחוק מקום שבין הסופר והעדים קשה הדבר שיתוועדו יחד. ואם יוכשר הדבר בעיני חכמי הדור אזי יעשו מעשה בזה וא"ל דברי בטילין:

מה שיש לדון בזה הוא כך: