סימן קיא

כתי"ק 1096 מט, א. כת"י 1143 סו, א. לפני' בכתי"ק שם - תשובת המורי צדק דעיירות הסמוכות בנד"ז [התשובה (כולל העתק החתימות) נמצאת שם בהעתק כתי"ק רבנו. ואולי הוא סגנון רבנו בעצמו - שהכין שישיבו בלשון זה]:

לכבוד הרב מוהר"מ שי' מבחור אחד וזהו תוכן ענין השאלה בחור ירא עד וריע שלו [כלומר שרבנו צוה להעתיק קטע זה מלשון השאלה (קטע זה נמצא בכתי"ק (ונדפס) בתחלת התשובה) - המעתיק] והנה הרב הנ"ל שי' מחמת שנשרף העיר וביתו וגם ספריו ["שנת תרח"י שהי' שרפה גדולה בליובאוויטש ונשרפה כל העיר ומכללם גם בתי רבינו ובתי בניו נשרפו" (בית רבי ח"ג סי' ו). "בשרפה הגדולה אשר היתה בליובאוויטש נשרפו כמה תיבות עם כת"י בנגלה ובנסתר שלו" (אלה תולדות שבהוספה לחאו"ח) - המעתיק]. ע"כ לא יכול לעיין בענין השאלה להשיב רק מפני שזהו ענין שנצרך להשיב שלא ישגו באיסור חמור של אשת איש נתן מכתבו הנ"ל לנו הח"מ המורי צדק דעיירות הסמוכות לעיר הנ"ל שאנחנו נשיב ע"ז ועייננו בדבר. והנה לפי המכתב שהבחורה היא בת י"ד שנים, והטבעת נתן לו איש חבר וריע שלו לקדש בו הבתולה הנ"ל והיא קיבלה הקידושין מרצונה הטוב לפני שלשה עדים כדי שלא יתפרדו זה מזה, א"כ לפ"ז הוה זה קידושין גמורים והיא אשת איש ממש, ולו יהא שאין המעשה מכוון כמו שכתב עכ"פ קידושי ספק מיהו הויא, וא"א לאיש אחר שישא ח"ו ספק אשת איש, ולכן ראוי לאבי הבתולה שימהרנה לו לאשה להבחור הנ"ל. ובלאו הכי אפילו בשדוכין בלא קידושין אין ראוי לשארית ישראל לעשות עולה ולבטל השידוכין ח"ו, וכ"ש עכשיו שיש בזה קידושין גמורים ולפחות ספק קדושין, ראוי שתשאר אצלו ויכנסו לחופה כדת משה וישראל. ואולי יתעקש אבי הבתולה, ונצרך להורות ברור בדין הקידושין אם הם קדושין וודאין או קדושי ספק, או שמא יש לאביה טענות לבטל הקדושין, כגון שיאמר שהמעשה אינו כן, הגם שזה רחוק מאד עכ"ז אם ירצו יודיעו אלינו על ברור נידון כל הנ"ל אם המעשה כמו שכתב הבחור המקדש או לא, ומהו השינויים, ואם ירצו ויבקשו שניהם לסמוך עלינו הב"ד הח"מ נשיב אותם אי"ה. ואם ירצו לשאול מב"ד שבעיירות הגדולות ג"כ לא איכפת לנו כי חלילה אין לנו שום פנייה בזה רק שאנו מודיעים לכם זאת שכגון זו צריכה רבה, ולא להקל כלל וכלל בדבר ח"ו בלתי שאלת ב"ד מפורסמים. נאום דובר ב"מ אליעזר מ"ץ דק' באבינעוויץ יצ"ו. ונאום אברהם ב"מ גרשון מ"ץ דק' רודני' יצ"ו. ונאום דובער מ"ץ דק' קאליסק יצ"ו.