סימן קה

בוך נומר א [כת"י 2047] קלז, א. כתי"ק 1050 רפד, א (ובכת"י 2047 הנ"ל הועתק ע"פ הגהות בכתי"ק שם קנו, א). ובמפתח שם רנב, א בכתי"ק:

בתולה משרתת בת יג ויותר שלחה גבירתה לקנות שמרים בעד פינפער (מטבע פולעש שהולך שני קטנים וחצי כסף) ונתנה לה צעהנר (מטבע הנ"ל שהוא חמשה קטנים כסף שהן עשרה גראשין) שתקח פינפער אוז גאב, וכשקנתה השמרים מאיזו אשה בשעת מסירת הפינפער אוז גאב להבתולה אמר לה בעל האשה הנז' מוכרת השמרים הרי את מקודשת לי בטבעת זו כו'. לסי' לח סעיף כד ולסי' כח ס"ב. בשוה"ג לס"ב הגהה בכתי"ק:

מיהו ז"א דאמרי' ואיכא דנ"ל בכספא ע' שבועו' י"ח א' ונמצא לבתר הכי משמע מיהו זהו רק לאפוקי מקודם כו' גם מיירי דארגישה בשעת דאל"כ אמאי אין חוששין לחומרא וכ"מ ממש"ש דמ"ח ב' שניהם יכולי' לחזור בהן הרי דהקושיא גם מצד הבעל. ועוד ראי' דבנמצא של זהב אנו יכולי' לישבע דסברא וקבלה ועדיף מהכירה אעכצ"ל הטעם שאין כאן אמירה דאל"כ... כמו באומר לאחר שתעלי לרקיע יהי' גט ע' רמב"ם פ"י מה"ג שהרי לא גירש וכו'. התקדשי עדיף מתנאי דכהן כי שם י"ל מפליגה כתנאי שא"א לקיימו משא"כ כשאומר לא דרך תנאי הרי גם בענין שא"א לקיים. קשיא ארשב"א מדידי' אדידי' מ"ש מדין דסי' מ"ב ס"ג שיכולה לומר שכוונתה לשחוק וכ"ש בנד"ז אין קדושין כו'.