סימן לג

כתי"ק 1050 קפט, א. בשוה"ג דס"ג הג"ה בכתי"ק (בהיפוך הגליון):

בידוע שנבעלה... לומר אנוסה דחד ספיקא א"כ בע"א אומר רצון וע"א אונס א"ל דל"ל תרווייהו בא"א כו' מ"מ כיון ודאי נבעלה א"כ ה"ל ספק אם ברצון דהא ע"א אומר ברצון, וי"ל ע"א גרע מספק. ומיהו למ"ש תוס' כתובות כ"ג א' דכיון דודאי זרק כו' וה"נ כיון ודאי נבעלה כו' וי"ל התם שאנו יודעים כו' משמע הא רק ע"פ ב' עדים אלו תנשא לכתחלה כיון שהמוציא הריעותא אומר שהי' קרוב לו. ועוד תוס' ט' א' משמע אספק אונס שייך חזקת היתר, ומיהו כיון הרוב מסייע לעד דרצון, נתקדשה משמע ע"א אוסר לכתחלה משא"כ באשתו זינתה בע"א... אבל הכא י"ל ממ"נ אם תאמינו לו שנבעלה כו' אע"ג בעובדא דאשקלון משמע דייקא בב' עדים י"ל כן זהו מפני שהן ב' עדיות הורהנה ואח"כ שלא נטמאה א"כ י"ל תרווייהו כו' משא"כ הכא דמתיר מעיקרו שפיר י"ל ממ"נ אם נאמן ע"ז כו' וראי' מע"א אומר תנאי כשאין כת"י יוצא כו' ותדע דתר"י בשט"מ כ' דלר"פ הוה כמיגו במקום עדים אלמא השטר בחזקת שאין בו תנאי ואפ"ה כיון דאין כת"י יוצא ממ"א נאמן.