סימן ח

כתי"ק 227, קב, א. ולפני' (כעין ר"פ, בכתי"ק):

נידון ש"י פרק הבע"י ש"י שנפלה לפני כהן הדיוט. ובנדרים פ' נערה ש"י בין כו'. ובכתובות פ' אע"פ היבם אינו מאכיל. ובסוטה פ"ח משמע רש"י כארוס' שחוזר עלי' מעורכי וע"ש ר"פ ארוסה בגמ' כד סע"א לר' יונתן דקיי"ל כוותי' ארוסה חשובה אשתו טפי מש"י ועתוס' דכ"ג סע"ב דהיינו אפילו מש"י שבא היבם עלי' בזנות. ובמפתח שבתחלת הכרך:

משנה פ' הבע"י אירס את האלמנה, ובמ"ש בש"ע סי' א' בארוסה לא גזר ר"ג, ובדין משודך שצריך לחלוץ. בשוה"ג לס"ג הגה בכתי"ק:

תשו' מיי' דס' נשים סי' לד. הגמ"ר ס"ל כר"ת דיבמתו אכלה בתרומ' ע"כ לא בא ע"ז רק משום זיק' קלישא אבל להש"י גם זיקה גמורה ל"ד לארוס'. פסק הקצר מתשובה זו לקמן סימן תנח. וראה מ"ש בהערות שם.