סימן טז

בענין הנ"ל. יבאר ד' רש"י יבמות ע"ה והאי לאו מחמת חולי הוא. אין הכוונה דמיירי שנכרת ע"י אדם רק כוונתו כמ"ש בנמוק"י דסריס חמה אין בו חסרון אבר רק חולי משא"כ חסר אבר גרע טפי. אעפ"כ אין זה פצוע דחסר עדיף מניטל כמ"ש בגמ' חולין ע"ו דהכא עדיף מבטריפות ואפ"ל דהב' מ"ד בירושלמי פליגי בהכי כמו הרמב"ם והרשב"א בטריפות. הב"ש הוכיח מפרש"י דע"י חולי חשיב בי"ש ואין ד' מוכרחים. רק לרש"י סריס ע"י חולי שאין בו חסרון כשר אבל חסר אבר אינו כשר רק בי"ש ממש וקצת ראי' לזה מטריפות דחרותה. ור"ת מתיר אפי' בניטלה ביצה אחת בי"א וראיה מהחוש ומסיק להקל כמותו כשיש עוד איזה צד להקל: