סימן יג

איש אחד רימה ובא על אשת חבירו כסבורה שהוא בעלה אח"כ דפק לבה בקרבה ועוררה את הבעל ובאמרו להד"מ טענה עם אותו האיש עד שהודה. והשיב להתירה. יבאר דשוגגת מותרת כד' הרמב"ם וכפי' מהרי"ק שורש קס"ז. ושכ"מ ממשנה ספ"ג דיבמות. ואע"ג דבנשאת ע"פ עד אחד אסורה לחזור לבעלה זהו רק מדרבנן ומשום קנסא. ולכן בהוחלפו מותרת לחזור דמאי הוה לה למיעבד. ולענין הבחנה מסיק כיון דהבעל בא עליה הרבה פעמים אף שאחר טבילתה לא בא עליה רק פ"א לכ"ע א"צ הבחנה דאולי נתעברה מקודם. וממה שראתה דם אין ראיה דמיעוט נשים רואות בעת עיבורן וסמוך מיעוטא לפלגא דבעילה שאחר טבילתה. ובאשה היושבת תחת בעלה מהני חד רובא. ועוד דאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה. ולמ"ד סמוך לוסתה עכ"פ ספיקא הוי והוי ס"ס. ועוד כיון דליכא שני עדים רק היא והבועל אינן נאמנים לפסול העובר ואף לר"י דוקא אביו נאמן. ומהירושלמי שהביא הרשב"א בקדושין אין ראיה דדוקא להקל נאמנין. ואף במקום דנאמנת על עצמה א"נ על העובר ומפלפל בד' הב"מ סי"ג: