א

סימן קלח

מי שהיה נשוי אשה ויש לו בנים ותקפו יצרו וייחד לו עוד אשה בלי קדושין וייחד לה בית והיה נכנס ויוצא בביתה ויש לו בת ממנה. ויש יותר מעשרה שנים שנוהג עמה כן כדרך פלגש. ולא היתה טובלת לנדתה ג"כ ברוב העתים. רק בתחלה י"א שהיתה טובלת. וכעת רצונה להניחו ולהנשא לאיש. אם יכולה להנשא בלי גט ממנו:

בסנהדרין פרק כה"ג (דף כ"א ע"א) תנן לא ירבה לו נשים אלא שמונה עשרה. ובגמרא והכתיב ויקח דוד עוד נשים ופלגשים בירושלים. בשמואל ב' סי' ה'. (אלמא טובא הוו ליה נשים) למלויי שמונה עשר. מאי נשים ומאי פלגשים נשים בכתובה ובקדושין. פלגשים בלא כתובה ובלא קדושין. וכתב הרמב"ם פ"ג מהמ"ל ה"ב בין הנשים ופלגשים הכל שמונה עשר. והראב"ד השיגו וכתב שהן שמונה עשר חוץ מן הפלגשים והכ"מ כתב ולדברי רבינו מצאתי ראיה כו'. לייחד עם אבישג כו' למה להו למשרי יחוד ננסיבה לפלגש א"ו אף פלגשים אינו יכול להוסיף על שמונה עשר כדברי רבינו עכ"ל. ואם כן מזה מוכרח דלהרמב"ם פלגש אף שהיא בלא כתובה ובלא קדושין עכ"ז צריכה גט שהרי אמרינן שם (דף כ"ב סע"א) אמר רב שמן בר אבא בא וראה כמה קשין גרושין שהרי לדוד התירו לו לייחד (עם אבישג ואע"פ שנאסר יחוד של פנויה) ולא התירו לו לגרש (אחת מי"ח וישאנה). ולשון גרושין משמע גט. וא"כ כיון דשמונה עשר הם עם הפלגשים וע"ז אומר קשין גרושין מוכרח דגם פלגש אינה קונה את עצמה להיות מותרת לעלמא אלא ע"י גט. ואף שבהדיא אמרו שם דפלגש היא בלא כתובה ובלא קדושין אעפ"כ מוכרח לפי"ז דצריכה גט. וצ"ל הטעם כיון שהיתה מיוחדת לו איך תצא ממנו בכדי. זה אי אפשר. ואמת שהלח"מ שם כתב דלפלגש א"צ גרושין כו' דזה הוי כגרושין להוציאה כו'. אכן דבריו דחוקין דגרושין משמעו כפשוטו ע"י גט ממש ואין זה תימא שהרי כן משמע ג"כ מהתוס' פ"ק דגיטין (ד"ו ע"ב) גבי ותזנה עליו פלגשו. זבוב מצא לה נימא מצא לה. וכתבו התוס' וא"ת מנלן דלא הוה זנות ממש ואמר ר"ח מדרצה להחזירה כדמוכח קראי דאפילו פלגשים לא היה דרכם להחזיר אחר זנותם כדכתיב בא אל פלגשי אביך. וכתיב ותהיין צרורות עד יום מותן אלמנות חיות עכ"ל. ומדכתבו לא היה דרכם. מוכרח שאין זה דין תורה ממש. והיינו על כרחך שלא הי' להם קדושין. ואעפ"כ היו נוהגים בהם חומרא זו שבזנות אסורה לו. לפי שלמראית העין נראית כאלו היא אשתו. וכה"ג אמרו אשת חמיו אסורה מפני מראית העין. וכיון שכן ה"ה דאינו יוצאה ממנו בלי גט דודאי הא בהא תליא. מאחר דחשיבא קשורה בו עד שאסורה לעלמא ונקראת זונה ונאסרה עליו. איך תצא ממנו בלא כלום. וכ"כ בחידושי הרמב"ן והר"ן והריטב"א בגיטין שם. דאילו ברצון לא היה מחזירה. ואמת שהריב"ש בתשוב' סימן שצ"ו הקשה על התוספות וז"ל ואין לומר לפי שהיתה אסורה להם מפני שהיתה מיוחדת כמו שכתבת בשם התוספות כו'. ואם כן צריכה ממנו גט ולא מצינו גט בלא קדושין עכ"ל. ובסי' שצ"ח ד"ה ומה שכתבת שאדם אסור בפלגש חבירו. נראה דלהרב ר' חסדאי החולק עליו ודאי צריכה גט. ועכ"פ לפי' הרמב"ם דלעיל שמספר שמונה עשר הוא עם הפלגשים ועז"א כמה קשים גרושין מוכרח דין זה שפלגש אסורה לעלמא בלי גט:

קיצור. (לפי' הרמב"ם שמספר שמונה עשר נשים הוא בין נשים ופלגשים מוכרח דגם פלגש אסורה לעלמא בלי גט וכן יש לומר לדעת התוס' פ"ק דגיטין (ד"ו ע"ב) והריב"ש הקשה ע"ז שלא מצינו גט בלא קדושין. מ"מ הרב ר' חסדאי ס"ל כן בהריב"ש סי' שצ"ח דצריכה גט):