א

סימן קלז

משנה בכתובות ס"פ אלמנה ניזונית (דף ק' סע"ב) הממאנת והשניה והאילונית אין להם כתובה כו' אם מתחלה נשאה לשם אילונית יש לה כתובה. וכתב הרי"ף ואחריו הרא"ש סס"י כ"ח מדמפליג תנא באילונית ולא מפליג בשניה ש"מ דשניה בין הכיר בה בין לא הכיר בה אין לה כתובה ועוד הוכיחו כן מהש"ס ביבמות פרק יש מותרות. מיהו הוכחה זו היא לרב יהודה אבל לרב הונא דס"ל באלמנה לכה"ג אפילו לא הכיר בה יש לה כתובה אינה הוכחה ומ"מ הא קיי"ל כרב יהודה. וההוכחה מהמשנה מדמפליג תנא היא אפילו לרב הונא. וכ"פ בטוש"ע אה"ע סי' קי"ו ס"ד. וכתבו התוספות ד"ה והאילונית. ואין לדקדק הא גיטא בעיא כדפרישית בפרק המדיר עכ"ל ושם (דע"ב סע"ב) דהכא איכא למימר דמשום שניה נקט אין לה כתובה לדקדק הא גיטא בעיא דהא ע"כ ממאנת לא בעיא גט עכ"ל ור"ל כמו דממאנת לא בעיא גט כמ"כ י"ל דאילונית שלא הכיר בה ג"כ לא בעיא גט. והוכיחו כן מהמשנה ריש מסכת יבמות וכתבו וצריך לחלק בין מום דאילונית לשאר מומין והיינו דבשאר מומין כשקידשה סתם ונמצא בה מומין ס"ל דצריכה גט אף שלא בא עליה עדיין דאין שייך לומר הסברא אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובעל לשם קדושין עי' רש"י בגיטין פרק השולח (דף מ"ו ע"ב). והמום נקרא סמפון שמבטל הקדושין אף שקידשה סתם כמו שהוכיחו מפרק אע"פ (דף נ"ז סע"ב) מ"מ צריכה גט מדבריהם או מדאורייתא מספק. היינו כמ"ש בגמ' (דף ע"ג ב') לרבה ורב חסדא א"צ גט רק מדבריהם ולרבא צריכה גט מספק מדאורייתא. אבל במום דאילונית אין צריכה גט אפילו מדבריהם. והנה הא דגיטא בעיא בשניה אף בלא הכיר בה ואף בלא בא עליה עדיין. צ"ל אם הוא רק מדבריהם לרבה ורב חסדא. אבל מדאורייתא לא בעיא גיטא כמו בקידשה סתם ונמצאו עליה נדרים משום דיכול לומר אי אפשי באשה נדרנית. וכמ"כ י"ל בקידשה סתם ונמצאת שהיא שניה. מדאורייתא י"ל דלא בעיא גיטא כיון שאסורה לו מדבריהם יכול לומר אי אפשי באשה האסורה. ואף שהאיסור מדרבנן מ"מ הקדושין י"ל אינן כלום אף מדאורייתא כמו קפידא דנמצא עליה נדרים או מומין. ועי' כה"ג בגמרא בשבועות פרק שבועות העדות (דף ל"א א') ורב אחא בר יעקב אמר לאפוקי משחק בקוביא אף על גב דרק מדרבנן פסול לעדות עכ"ז אין עליו חיוב שבועות העדות מדאורייתא ואף לרב פפא שם י"ל הכא שאני דפסול ואיסור דבריהם נחשב גם כן כמום. דהא לבד האיסור בידי שמים שחמורים דברי סופרים מד"ת הנה הוא בזיון גדול לפני אנשים. או שמא יש לומר כיון שהאיסור רק מדבריהם י"ל שמא צריכה גט מדאורייתא אף לרבה ורב חסדא:

קיצור. גבי שניה אפילו הכיר בה אין לה כתובה. ולענין גט ס"ל להתוספות דאילונית שלא הכיר בה אין צריכה גט ושניה אף שלא הכיר בה צריכה גט. ויש להסתפק בשניה אם אין צריך גט רק מדבריהם או מספק דאורייתא. או שצריכה גט בודאי: