ג

עוד כתבו התוספות וא"ת לפי מה דפרישית דקידשה סתם צריכה גט מ"ש דבנמצאת אילונית דא"צ גט כו'. וצריך לחלק בין מום דאילונית לשאר מומין עכ"ל. והנה גבי אילונית ס"ל להתוספות דאפילו נשאת ובא עליה א"צ גט. דהא רש"י פרק השולח (דף מ"ו ע"ב) פי' הטעם דאילונית צריכה גט משום דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והתוספות פירשו דמיירי בספק אילונית. משמע ודאי אילונית אפילו נשאת א"צ גט. ושם כ' והא דפליגי בהמדיר בקידשה על תנאי וכנסה סתם דבעיא גט משום שאין אדם עושה בב"ז היינו בשאר מומין דמחיל אבל באילונית לא מחל עכ"ל. והנה הא דקידשה על תנאי וכנסה סתם צריכה גט זהו דברי רב בהמדיר שם. אבל שמואל שם ס"ל דא"צ גט כו' א"כ לשמואל גם בשאר מומין א"צ גט וא"כ ה"ה בקידשה וכנסה סתם ג"כ לשמואל א"צ גט רק מדבריהם או מספק כמבואר בגמ' (דע"ג ב') ועכ"פ במומין גדולים י"ל כן לשמואל. והגם דאנן קיי"ל כרב עכ"פ נפ"מ דיש לכופה לקבל הגט דכיון דלשמואל א"צ גט רק מדבריהם או מספק א"כ ודאי לא יתקן הגאון בכה"ג שלא יוכל לגרשה בע"כ. והיינו אם ודאי שלא ידע מהמומין עד אחר זמן וכמשי"ת. ועוד אף לרב הא עכ"פ לענין כתובה תצא שלא בכתובה אף בקידש סתם ובעיל סתם וכמ"ש בב"ש סי' ל"ט ס"ה ס"ק ט"ז. וכיון דאין לה כתובה מחמת סמפון י"ל בכה"ג לא תקן רגמ"ה וזהו כדעת הב"ש סי' קי"ז ס"ק כ"ד הנ"ל. אך בהפלאה שם סס"י קי"ז ס"ק י"ח נסתפק בזה וז"ל י"ל דבנשאה כיון דאמרינן א"א עושה בב"ז ומכוין לקדשה בביאה אפילו אם לא יתקיים התנאי תו אינו יכול לכוף אותה כו'. מיהו י"ל כיון דעכ"פ היה ברמאות יכולים לכופה וצ"ע עכ"ל. ולפע"ד בקידשה על תנאי אף שכנסה סתם כיון דלשמואל א"צ גט ודאי אף דקיי"ל כרב דצריכה גט יכולים לכופה. אך הב"ש מיירי אף בקידשה סתם וכנסה סתם והיינו כיון דתצא שלא בכתובה אף לרב ולשמואל צריכה גט רק מספק י"ל ודאי לא תיקן רגמ"ה בכה"ג. ועכ"פ במומין גדולים שהיה בה מקודם והוא לא ידע כגון חולי גדול שיש בה אף שאינו נכפה ממש רק חולי קשה להתרפאות שלא ישאר ממנו רושם ודרך בני אדם להקפיד הרבה ע"ז בכה"ג ודאי י"ל שלא תיקן רגמ"ה ומהני עכ"פ היתר ע"פ מאה רבנים. והרי הריב"ש בלא"ה מחלק בין מומין קטנים למומין גדולים. וא"כ לדבריו במומין גדולים אפילו קידשה סתם וכנסה סתם ה"ל כקידשה על תנאי וכנסה סתם דלשמואל א"צ גט. והנה בתשו' מהר"ם אלשיך סי' פ"ו נשאל בנשבע שלא ישא אשה על אשתו בחייה ואח"כ נסמית האשה משני עיניה. והעלה דיכול לישא אחרת עליה בחייה. וא"כ לכאורה לא יהא חרגמ"ה חמור משבועה ותשו' הנ"ל מיירי אף שנסמית אח"כ א"כ בהיה בה מתחלה מומין גדולים והיא הטעתו ואמ"ל שאין בה מומין כלל שי"ל דלא תיקן רגמ"ה. ועיין בתשובת מהרח"ש חלק שלישי בסוף הספר עוללות הכרם סי' ז' וסי' ח' ג"כ בכעין השאלה דתשו' מהרמ"א הנ"ל. ועוד כיון במום דאילונית ס"ל להתוספות דאפילו קידשה סתם וכנסה סתם א"צ גט כלל. א"כ נהי שכתבו שצריך לחלק בין מום דאילונית לשאר מומין מ"מ החילוק מספיק לענין שצריכה גט. אבל לא שלא יוכל לגרשה בע"כ אפילו אחר התקנה ועכ"פ במומין הגדולים כהנ"ל בהיה לה תחלה ולא ידע מהן: