ג

ובישוב הקושיא הראשונה י"ל דהא הר"ן שם פליג על פרש"י וכ' שמ"ש רש"י שבנ"מ נמי אע"פ שלא ברשות הוציאם יכול לומר אין לי להחזירם עד שאגרשנה מדעתי. הוא תימה גדול האיך הוא יכול לומר שלא יחזירם. ולפיכך פי' הסוגיא בדרך אחר. ומעתה י"ל דהר"מ נמי לא ס"ל כפרש"י ז"ל. אלא שאני תמה על הר"ן דלדבריו דהא דאמרי' בממאנת אי דליתנהו אידי ואידי ל"ל מיירי בנ"מ שהוציאן ברשות א"כ מדוע באיילונית אמרינן דנ"מ אית לה ונצ"ב ל"ל. ומסתמא נ"מ דאיילונית היינו כנ"מ דממאנת שברשות הוציאם וא"כ מדוע אית לה הנ"מ באיילונית. ומ"ש נ"מ מנצ"ב כיון ששניהם הוציא ברשות: