ב

והנה שנינו במשנה ס"פ המדיר (דף ע"ז ע"א) האיש שנולדו בו מומין אין כופין אותו להוציא. וכ' הרמב"ם פכ"ה מה"א הי"א ואם לא רצתה תצא בלא כתובה כדין מורדת וכ"פ בש"ע סי' קנ"ד סעיף ד'. וצ"ל מדוע בנולדו מומין בהאשה מפסדת כתובתה אלמא אין מחייבין הבעל לדור עם האשה בעלת מום וכאן בנולדו בו מומין אמרינן דאם אין האשה רצונה לדור עמו נחשבת כמורדת. והרי אדרבה בנולדו בה מומין י"ל נסתפחה שדהו:

[ע"כ מצאנו]: