*

סימן קיא

בחור ירא שמים נשתדך עם בתולה בת י"ד שנה ברצון אביה ועשו ת"כ וקבלו ק"ס וכתבו תנאים אח"כ בא איש אחד שיש לו ממון הרבה ודיבר עם אבי הבתולה שיחזור מהשידוך הנ"ל ויתננה לו. והבתולה כשמעה את זאת הלכה אצל החתן והסכימו ביניהם שיקדש אותה כדי שלא יהיה מועיל מה שאביה רוצה לחזור בו. וקידשה בטבעת בינו ובין עצמה. וכשנודע לו שהמקדש בלא עדים אינן קדושין אפילו שניהם מודים בדבר כמבואר בש"ע סי' מ"ב ס"ב קרא אותה שנית ואמרה לפני שלשה אנשים עדים שרצונה שיקדש אותה וקידש אותה שנית בפניהם. והטבעת היה מכסף טהור. רק שבתחלת עשייתו היה מוזהב (גיגילט) וכעת נמחק הזהב ממנו אעפ"כ מכירים שהיה מוזהב. וגם שיש על הטבעת הפרוב (ענין הפרוב היינו אם הוא 41 פרוב או 21 פרוב) ואצל הפרוב יש עוד איזה צאצקע (ר"ל איזה רושם עשוי לנוי). הכלל שהוא טבעת מחנות שעושים למוכרם. והטבעת הנ"ל נתן להמקדש איש חבר וריע שלו: