א

סימן קו

עיין בש"ע ח"מ סי' רל"ב ס"ג בהגה"ה מכר לו כלי של עץ ואמר לו שהוא של זהב הואיל והלוקח חזי ליה מצי אמר ליה דטוב כשל זהב אמרתי והוא מהנמוק"י פ' בית כור גבי עובדא דרב פפא בגמ' (דף ק"ו). והנה הנ"י שם כ' אבל גבי פרדס אמרי' דבעינן דמתקרי פרדס ואע"ג דקאי בגויה דהוי כעין פרדס זה. והוא ענין הנזכר בב"מ ר"פ המקבל (דף ק"ד ע"א) ובב"ב (דף ז' ע"א) והוא דמתקרי פרדס. אך לכאורה בגמ' אין הכרח דמיירי דקאי בגויה. מיהו התוס' בב"ב שם ד"ה והוא דקרו כתבו בהדיא כן ואפילו אם רואה בשעת מכירה שאין שם בית כור יכול לומר סבור הייתי שהיה משלים לי בית כור. וצ"ל הא דבעובדא דרב פפא לא אמרי' שיכול לומר סבור הייתי שישלים לי היינו משום דאמר ליה בסימניו ומצריו. והנה הנ"י כ' וטעמא דשאני התם דמצי אמר לוקח הייתי סבור כי אמר לי פרדס דבעי למימר שיעשה שם פרדס. וזה כעין מ"ש התוס' הנ"ל סבור הייתי שישלים לי כו'. משא"כ גבי מכר לו כלי עץ ואמר לו שהוא של זהב לא שייך לומר כן כי איך יעשה אותו שיהיה כוס של זהב. עכ"פ מובן מזה היכא שאפשר לנתקו לענין הלשון שהזכיר יכול הלוקח לומר סבור הייתי כו' וכמו שפי' בחי' אנשי שם שם. וא"כ לפ"ז בנ"ד שנתן לה פינפער וא"ל התקדשי לו בטבעת זו אע"ג שראתה שהוא פינפער י"ל כסבורה הייתי שישלים עד שיוכלו לקנות טבעת קדושין הנהוג וה"ל כדין התקדשי לי במנה ונתן לה דינר דמקודשת וישלים וכ' הב"ש בסי' כ"ט ס"ק י"ב דאם לא נתן השאר בטלים הקדושין כו' ע"ש. ועוד כיון דמהני טענה דלוקח סבור הייתי שישלים לי כמ"ש התוס' או מ"ש הנ"י שיעשה שם פרדס. ה"ה י"ל דמהני הטענה דקבלתי לאוש גאב כו' דמאיזו טעם מהני טענות הנ"ל היינו מאחר שאמר בית כור ופרדס. ה"נ י"ל מאחר שאמר בטבעת זו וראיתי שאינו טבעת ע"כ ודאי שחוק הוא וקבלתי על אוש גאב כו':