ה

עוד יש כאן טעם לפסול הגב"ע ע"פ מ"ש רומע"ל שהשלשה עדים הנ"ל המה עמי הארץ וקלי הדעת ואינם לא במקרא ולא במשנה וקרוב לומר וגם לא בדרך ארץ. והעד השלישי הוא רועה בהמות במחנינו זה כמה שנים ונושא מקל גדול ואפילו בשבת כדרך הרועים והולך חוץ לתחום עכ"ל. ותנן ספ"ק דקדושין (ד"מ ע"ב) וכל שאינו כו' א"ר יוחנן ופסול לעדות. וכ"פ הרי"ף והרא"ש שם וביש"ש שם סימן פ' וכ"כ בש"ג שם. ואף שרומ"ע כ' וקרוב לומר גם כו' משמע שאינו ודאי הרי מדברי הרמב"ם פי"א מה' עדות דין ג' משמע דבכה"ג הוא בחזקת פסול וכמ"ש בלח"מ שם. ואף שהרמב"ם שם פי' שהוא רק פסול מדבריהם הרי הב"י באה"ע סס"י מ"ב כ' שהרי"ף כ' בתשו' דהמקדש בפסולי עדות דדבריהם אין חוששין לקדושיו. ואפ"ל הטעם כדרך שאמרו בכמה דוכתי אפקעינהו רבנן לקדושין משום שאומר כדת משה וישראל דמקדש אדעתא דרבנן. וא"כ ה"ה כשמקדש בפני פסולי עדות דרבנן אין הקדושין כלום מה"ט. ועיין בססי' כ"ח גבי המקדש באיסורי הנאה דרבנן שאין חוששין לקדושיו ועיין מזה בב"ש סי' כ"ח ס"ק נ"א נ"ב ואף שיש חולקים ע"ז וכמו שהאריך הרשב"א בתשו' סי' אלף קפ"ג. וצ"ע אם יש להעיר לזה מפלוגתא דרב פפא ורב אחא בר יעקב פ"ד דשבועות (דל"א ע"א) על פי' המשנה ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד כו'. דלרב אחא ממעט אף פסולי עדות דרבנן ופטורין מחמת זה מדאורייתא משבועת העדות ע"ש ברש"י והריטב"א. והרמב"ם ר"פ יו"ד מה' שבועות פסק כרב אחא. ויש לחלק דלגבי ממון שאני דהפקר ב"ד הפקר. וא"כ סוף סוף לא יתחייב הממון ע"פ עדותם. משא"כ לענין איסור. וכ"פ בש"ע סי' מ"ב ס"ה להחמיר כדעת הרשב"א מ"מ הרי כ' הרמ"א ססי' מ"ב י"א כו'. אבל בקדושי דרבנן כו'. ובנד"ז הנה מטעם הראשון שהדין מרומה ולא נחקרה עדותן כלל א"כ אף אם באנו לחוש לקדושין כדעת מהרב"צ בתשו' הנ"ל י"ל דה"ל כמו קדושי דרבנן. וא"כ כשנוסף ע"ז טעם שי"ל שהעדים הם פסולים מדרבנן י"ל דאין חוששין לקדושין כלל. ואע"ג דאמרינן בחגיגה (דף כ"ב סע"א) דמקבלין עדות מע"ה וכ"כ התוס' ספ"ג דפסחים (דמ"ט ע"ב). כבר פי' הר"ן בפסחים שם דלא סתר להא דספ"ק דקדושין. וכן מצאתי באגודה דבספ"ק דקדושין ססי' ל"ו הביא דכל שאינו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ פסול לעדות. ובספ"ג דפסחים כ' וז"ל ת"ר ששה דברים נאמרו בעם הארץ. ובפרק חומר בקדש אמר כמאן מקבלין סהדותא מעם הארץ כר' יוסי. והיינו בעם הארץ דאיתיה בדרך ארץ וכו' עכ"ל. נשמע בנדון זה שקרוב לומר שאינו בדרך ארץ הרי הם פסולין לעדות:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.