*

סימן צ

הנה תוכן השאלה הוא לפי גב"ע הראשון שהבחור יוזיפ טוען שקידש הבתולה פייגא העניא לפני שלשה עדים והבתולה הכחישה דבריו ואמרה שלא קיבלה ממנו שום מטבע ולא קידש אותה כלל. והביא יוזיפ שני עדים אלטער בן שמעון ואברהם בן צבי והעידו שבבית חתן מאהל של ר' ישראל מרדכי נתן הנער יוזיפ גריוונע כסף להבתולה פייגא העניא וקודם הנתינה אמר לה הרי את מקודשת לי במטבע זו כדת משה וישראל. והעד השלישי לא היה בביתו ומחמת איזה סיבה נתבטל ישיבת הב"ד ולא היה להם פנאי לשאול אותם כל פרטי הדברים ולעשות דרישה וחקירה כדת. הגם שידעו הב"ד שיש לחוש בזה חשש רמאות. וע"כ לאחר זמן נתאספו הב"ד ושלחו אחר שני העדים הנ"ל ואז היה גם העד השלישי לשאול אותם עוד הפעם וגם לעשות דו"ח. ואמרו בתו"ע באליונ"ע ובח"ח ואחר האיום שאיימנו עליהם. ואמר העד אלטער שהאמת שלא ראה אם נתן יוזיפ מטבע להבתולה הנזכרת וגם לא שמע שאמר יוזיפ איזו דברים. ומה שהגיד מקודם שראה ושמע אינו אמת כלל. רק מחמת יראה אמר שיוזיפ הנ"ל ואביו אמרו לו שאם לא יאמר כרצונם יכו אותו וראוי להתיירא מהם וכעת ששומע מהב"ד החטא והעונש מעדות שקר אומר האמת שלא שמע ולא ראה מעסק הקדושין שום דבר מהבחור יוזיפ בן דוד להבתולה פייגא העניא הנ"ל. והבחור אברהם בן צבי העיד מתחלה כמו שאמר בעת גב"ע הראשון שנתן ושאמר מקודם כו' ושאלו הב"ד ממנו אם ראה שנתן המטבע לידה ממש. והשיב שמחמת הדוחק והחושך שבעת חתן מאהל הנ"ל של ר' ישראל מרדכי לא היה אפשר לראות אם הניח המטבע תוך ידה רק ראה שיוזיפ שלשל ידו למטה עם הגר"כ מפני שהיה בוש ליתן לה בפני אנשים ע"כ נתן אונטער וויילעכש ושאלו ממנו איך אתה יודע שנתן לה המטבע שמא לא נתן לה כלום. והשיב שלא ראה רק שמשער בדעתו כן לפי שמקודם ראו אצל יוזיפ א' גריווניק כסף ובמשך זמן מועט אחר הקדושין קראה יוזיפ מהבית לרחוב ואמר לה אני קדשתיך והשיבה לו דרך שחוק מז"ט לך. וכראותה שכולם אומרים שקידש אותה התחילה לבכות ולזעוק איך יכול לומר שקידש אותי והרי אין לי רק גריווניק אחד שהבאתי מביתי ויותר אין לי. ואזי ראיתי אצלה א' גר"כ ואני יודע שגר"כ אחד נתנה לאשה על החתונה. וא"כ מאין לה עוד גר"כ זה השני. מזה אני משער שזה הגר"כ הוא מהקדושין. אבל ראה לא ראיתי. אח"כ שאלו אותו הלא על החתונה קול רעש גדול איך שמעת לשון הקדושין והשיב שבאמת לא שמע כלום רק שראה איך ששפתיו נעות כמו שאדם מדבר וקולו לא שמע ולאחר זמן מה אמר הבחור הנ"ל שהסוף מהקדושין שמע היינו תיבות כדת משה וישראל. ושאלו אותו למה אמרת ששמעת שאמר לה במטבע זו ושמא לא אמר במטבע זו והשיב נזכרתי שחמש' תיבות אלו שמעתי היינו במטבע זו כדת משה וישראל ויותר לא שמעתי. כל הנ"ל אמר לנו בתו"ע באליונ"ע ובח"ח ובדריש' וחקיר':

אח"ז שאלנו את העד השלישי יעקב בן יצחק אייזיק ואמר לנו בזה"ל יוזיפ בן דוד קרא אותי שאהי' עד איך שיקדש את הבתולה פייגא העניא על החתונה בבית ר' ישראל מרדכי. והלכתי עמו וראיתי איך הוא עמה בחוץ ושאלתי אותו מה דברת עמה בחוץ. אמר לי שאמרתי לה שאתן לה א' גר"כ על ריקוד כדי שתקבל ממני את הגר"כ אח"כ כשאתן לה בפניכם שאם אתן לה סתם מתירא אני שתרגיש שזהו לשם קדושין ולא תאבה לקבל. ע"כ מוכרח אני להטעות אותה. כך אמר לפני ולפני עוד אנשים. ואח"כ נכנסנו אנו השלשה עדים ויוזיפ לתוך הבית וגם היא באתה ושלשל ידו למטה ונתן לה תחת וויילעכש את הגר"כ. גם אמר קודם הנתינה הרי את מקודשת לי במטבע זו כדת משה וישראל. ולידה ממש לא ראיתי מחמת שהיה דוחק וחושך. רק כמו שראיתי המטבע זו אצל יוזיפ ואחר זמן מה אחר הקדושין ראיתי א' גר"כ אצלה אני משער שזהו הגר"כ ואמר לנו כסברת העד השני אברהם בן צבי הנ"ל. גם אמר לנו שהוא עמד בקרוב יותר מהשני עדים אצלו ואצלה ותפשתי שהבתולה לא שמעה את הלשון הקדושין והיתה מדמה שהוא נותן לה על ריקוד כדרכם מקודם מחמת שאני עמדתי קרוב מאד אצלם יותר הרבה מהשני עדים הנ"ל. כל הנ"ל אמר לנו בתו"ע באליונ"ע ובאיום כמו שמאיימין על העדים ואנחנו ב"ד קבלנו עדותם הנ"ל יום א' טו"ב סיון שנת תר"ח לפ"ק פ"ק יעזר. נאום זאב וואלף בלא"א מוה' ישראל זלהה"ה:

נאום שמעיה יהודא באא"מ דוב נ"י:

נאום זאב בן יהושע: