ד

ועיין בתשו' גבעת שאול סס"י א' בד"ה והרבני המופלג מו"ה רפאל מבריסק רצה לתרץ. דאצטריך למיתני בגופו ובכליו. משום דה"א הא דבגופו לא מהני משום דסימנים עשויים להשתנות לאח"מ משא"כ בכלים. זה אינו דע"כ הא דעשויין להשתנות הוא דוקא גבי שומא כו'. נעלם ממנו הש"ס פ"ט דב"ב (דף קנ"ד סע"א) הנ"ל סעיף ב'. ועי' תשו' מהרמ"פ סי' ל"ו סמך להתיר על רושם שבפניו. רק שם הי' הנדון שנטבע במשאל"ס והב"ש סעיף כ"ד ס"ק ע"ד כתב בשם הט"ז כי רושם וצלקת אין עשויין להשתנות כו' עכ"ל. ועי' מרה"צ ס"ק צ"ו ולכאורה לדברי כנה"ג בשם מהרח"ש דחרום שחוטמו עמוקה הרבה חשוב סימן העשוי להשתנות א"כ מדוע רושם עדיף מיניה. והנה י"ל הא דמשמע בב"ב (קנ"ד) בתוס' דמחמת מיתה יוכל להתהוות גומא סביב השערה זהו גומא קטנה ביותר. וגומא דהכא שמחמת הפאקין היא ודאי גדולה הרבה מגומא דגבי שערות שהיא רק בהעור. לא כן גומא שמחמת הפאקין היא בעובי הבשר. ועיין תוי"ט פ"ב דפרה משנה ה' גבי אפילו בתוך כוס אחד. וז"ל והכוונה שגומא היא דבר מועט מאד כשעור השתי שערות ולא יותר אבל כוס הוא שטח מה כו' ע"ש. ואף שהר"ש לא פירש כן פירושו דחוק. ועכ"פ גומא דהכא אין לה דמיון לגומות דשערות. לכן י"ל שאינה עשויה להשתנות כלל מחמת מיתה. ובפרט במעט זמן כזה. ועוד שהרי יש סימן תוך סימן שהיה שטרום בפניו בלחי שמאלית ברוחב הלחי למעלה מהזקן וגומא קטנה תחת השטרום. והכירו שכן היה בו כשפתחו קברו. א"כ כולי האי ודאי אין עשוי להשתנות כלל. ועוד כיון שאמרו שהכירו השטרום והגומא שתחתיו. א"כ זה עדיף מאילו העידו כן ואחרים ראו אותן הסימנים וכמ"ש בתשו' מהרי"ט חאה"ע סי' ל"ה בד"ה ועל סימנים שבגופו. וז"ל ונהי דגבות מחוברות סתמא לא חשוב סימן מובהק כיון דשכיח בבני אדם אחרים דומיא דשומא כדכתבינן. אבל אלו היהודים העידו בדקדוק בתורת עדות שהיו מכירין אותו יפה בחיים והיו בקיאים בטב"ע של גבות עיניו כו' עד משמע הלשון שעל הבטת וגסות גבות עיניו היה מעיד כמו שראה אותן בחיים בתכונתם כו' כ"ז ודאי עדות מובהק וסימן מובהק הוא עכ"ל. ועיין קרוב לזה בשו"ת ח"צ סי' קל"ד סד"ה תיוהא קא חזינא במ"ש דכיון שאותן האנשים כו' שראו בו הפציעה כו' ואמרו שעי"כ הכירוהו כו' ע"ש. לכן בנד"ז מהני כ"ז מה שהכירוהו בסימנים אלו לשלא נחוש לסימנים העשויי' להשתנות לאח"מ. כיון שבלא"ה נ' שסימנים אלו אינן מהעשויים להשתנות לפ"ד האחרונים. ועי' בשט"מ פרק אלו מציאות (דכ"ב ע"ב) גבי סימן העשוי לידרס לא הוי סימן. פרש"י משום יאוש כו' אבל אין לפרש כו' שמא נשתנה הסימן ע"י הדריסה ואין זה חפץ של זה כו' שזו חששא רחוקה היא והאיך יזדמן ששב סימן האחר ע"י הדריסה כסימנו של זה עכ"ל. מיהו י"ל זהו רק גבי ממון לא חיישי' לזה. משא"כ באיסור א"א דהא אין מעידין לאחר ג"י אע"פ שמכירין אותו בטב"ע חיישינן שמא אחר הוא ונשתנה לטב"ע של זה. מ"מ הכא י"ל דאינן סימנים העשויים להשתנות כנ"ל. וגם הוי סימן מובהק:

קיצור. ובתשו' גבעת שאול סס"י א' כ' הא דסימנים שבגופו עשויין להשתנות היינו דוקא גבי שומא כו' לכאורה אשתמיטתי' הש"ס פ"ט דב"ב הנ"ל סעיף ב' והב"ש סכ"ו כתב בשם הט"ז כי רושם וצלקת אין עשויין להשתנות. ולמהרח"ש דגם חרום חשוב סי' העשוי להשתנות י"ל כ"ש רושם וצלקת. ומ"מ הא דמשמע בתוספות פ"ט דב"ב דמחמת מיתה יכול להתהוות גומא שסביב השערה זהו גומא קטנה ביותר. וגומא דהכא שמחמת הפאקין היא ודאי גדולה ביותר וגם היא לא בהעור לבד כ"א בעובי הבשר. ועוד שהרי יש סימן תוך סימן שהגומא מהפאקין היא תחת השטרום וכולי האי ודאי אין עשויין להשתנות. ועוד כיון שאמרו השני עדים שהכירו השטרום והגומא שתחתיו זה חשוב ביותר כמבואר זה ממ"ש מהרי"ט בתשו' חאה"ע סי' ל"ה. וממ"ש בתשו' ח"צ סי' קל"ד: