ב

ובנד"ז שהכירו הגומא שנשארה בו מחמת חולי הפאקין בלחי השמאלי. הנה הגומא מהפאקין היא קצת בעומק הבשר. י"ל שאינה עשויה להתהוות כן אחר מיתה. ועיין בק"ע סעיף רי"א בשם תשו' הב"י שהסימן שאמר שיש לו גומות מחמת הווירג ואולש שזה סימן מובהק עכ"ל והיינו גומות הבאים מחמת פאקין כמ"ש בתשו' הב"ח סס"י פ"א ואף שבמדינתינו אין שייך לומר על זה סי"מ כי רק שם במדינת הרב"י לא היו שכיחי פאקין כלל כידוע. ולכן כתב שאחד מאלף לא ימצא כן. מ"מ כאן שאומר שהיה שטרום בפניו בלחי שמאלית ברוחב הלחי למעלה מהזקן וגומא קטנה תחת השטרום נראה ודאי הוה סימן מובהק. אלא שבגמרא פ"ט דב"ב (דף קנ"ד סע"א) מעשה בבני ברק כו' וערערו לומר קטן היה כו' ועוד סימנין עשויות להשתנות לאח"מ. וכ' בתוספות סד"ה ועוד ואור"י דשמא בחייו לא היו בו גומות ומחמת מיתה יש שם גומות כו' הרי גומות יכולים להתהוות לאח"מ. כמבואר בתשו' אאזמ"ו הגאון ז"ל סי' כ"ט בדפוס זיטאמיר (דכ"ג סע"ב). ולכאורה זה קשה על הב"י דלא חש כלל בהגומות דהפאקין שמא נתהוו אחר מיתה. אעכצ"ל דלא דמי וכמשי"ת לקמן. מיהו לפר"ת שבתוס' שם לא מוכח מידי דהפירוש שנשתנה מראות השערות. ועי' מזה בחי' הרמב"ן דר"ת מפרש כן מ"ש עד שירבה השחור כו' והרמב"ן עצמו פירש שינשרו השערות וכ"כ המגיד פכ"ט מהל' מכירה דין י"ד וכ"מ בהרמב"ם שם. שהבדיקה הי' המכוון בשביל בני המשפחה כו' ומיהו זה כמ"ש הש"ס שם עמוד ב' בחזקת לקוחות הוה קיימי. וע"ש בתוס' ד"ה בחזקת. והשתא ניחא הא דקאמר להו סימנין עשויין להשתנות לאח"מ שאפילו לא תמצאו לו סימנים איכא למימר שנשרו לאח"מ עכ"ל. מיהו בגמ' שם דגם אם לקוחות מערערי שייך לומר ועוד סימנים עשויין להשתנות. וזה ע"כ כפירוש ר"י. והר"ן בתשו' סי' ל"ג כתב וז"ל ואמר להם רע"ק דסימנים עשויין להשתנות לאחר מיתה כלומר שאפילו ימצא כדבריהם (היינו כדברי בני המשפחה) שלא ימצא לו שתי שערות או שלא ימצא בעיקרן גומות אין בדבריהם כלום שסימנין הללו עשויין להשתנות לאחר מיתה עכ"ל:

קיצור. גומא שנשארה מהפאקין תחת השטרום בלחי השמאלי י"ל דהוה סי"מ. ומאי דמשמע פ"ט דב"ב (דף קנ"ד) דגומא דשתי שערות יכולה להשתנות לאח"מ שם היא גומא קטנה ביותר. ועל"ק סעיף ד' מזה: