ו

וכבר נתבאר שמהירושלמי פט"ו דיבמות מוכרח דשני עדים בעדות אשה נחשב כשתי כתי עדים כיון שע"א נאמן כאן כשנים ואף דבש"ע סי' י"ז סכ"א משמע דשני עדים המכחישי' זא"ז בחקירות בטלה עדותן גם בעדות אשה וכ"כ הב"ש שם וכמ"ש החמ"ח סעיף ט' ס"ק י"ז וע"ש בב"ש ס"ק כ"ה. ולכאורה יש לטעון ע"ז כיון שע"א בעדות אשה חשוב כשני עדים אם כן ראוי שאף בחקירות לא יתבטל עדותן ויש לחלק דשם מיירי שנצטרפו יחד בהגדה לא כן בנד"ז שלא נצטרפו יחד כלל י"ל ה"ל כשתי כתי עדים. מיהו קשה דהא בירושלמי מוכח דלרב גם בדין המשנה אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג (בשני עדים כה"ג) חשוב כמו שתי כתי עדים. והתם י"ל אף שנצטרפו יחד בראיה והגדה הדין כן וא"כ לפ"ז שני עדים שהעידו בעדות אשה אף ביחד ומכחישים זא"ז בחקירה נאמנים כיון דה"ל שני עדים אלו כל אחד ככת אחת. וראיתי בספר מרה"צ סעיף ט' ס"ק ל"ג ד"ה אולם מה שיש להסתפק דכ"ז ע"א כתב באמת כן ורב ס"ל דעדות הכשרים לא בטלה מש"ה בשתי כתי עדים כו' וא"כ לרב אין חילוק בין בדיקות לחקירות כו' עכ"ל. ובבית מאיר סעיף ט' מסיק דהא דבחקירות אם מכחישין זא"ז עדותן בטלה אינו מצד דה"ל כנמצא א' מהן קרוב או פסול כו' דזה לא שייך כלל בעדות אשה דהקרובים ופסולים נאמנין אלא הטעם דלאותו עדות שהוכחשו בו מחשבינן תרווייהו פסולים כמ"ש הרא"ש בסנהדרין פז"ב סס"י ל"ד דחשבינן להו עדות מוכחשת לפסול שניהם כו' (ועיין כעין זה בתוס' דיבמות (דקי"ח ע"א) ד"ה ומכחישות דודאי אחת מהן שקרנית ואולי שתיהם אומרים שקר כי לא ידעו אמתת הדברים) וסיים דהיינו טעמא דר' יוחנן בירושלמי דס"ל בע"א אומר מת ועד אחד אומר נהרג עדותן בטלה אף שבאמת הם בדמיון כת וכת ומשום דאף בכת וכת ס"ל דבטל דס"ל כדברי הרא"ש פז"ב הנ"ל דלאותן עדות שהוכחשו בשבילם חשבינן תרווייהו פסולים לאותן עדות וידוע דהלכה כר' יוחנן לגבי רב וממילא ה"ה לדידן בהכחשה דחקירות והיינו כפסק הש"ע סעיף כ"א והא דבסעיף ט' גבי א' אומר מת וא' אומר נהרג תנשא זהו משום דלש"ס דילן הכחשה בבדיקות כשרה בד"מ וזה נחשב בדיקות. אלו דבריו. וא"כ לדבריו נתבטל סברתי שכתבתי לחלק בין שתי כתי עדים ובין כת א' דהא זהו נשען על דברי רב בירושלמי שם דכתב בתוס' קה"ע בירושלמי שם דקיי"ל כרב אבל הבית מאיר פסק דקי"ל כר' יוחנן ואין שום חילוק בין כת א' המכחשת זא"ז בבדיקות להירושלמי ובין שתי כתי עדים וא"כ ה"ה וכ"ש לדידן בחקירות ג"כ אין חילוק דגם בשתי כתי עדים אם מכחישים זא"ז בחקירות עדותן בטלה וכ"כ המרה"צ שם סד"ה מה דקיי"ל כר' יוחנן:

קיצור. בש"ע סכ"א דעדות המכחשת זא"ז בחקירות בטלה בעדות אשה. א"כ יהי' לא כרב בירוש'. וכ"כ במרה"צ דלרב בשני עדים בעדות אשה כיון דע"א נאמן אף במכחישי' זא"ז בחקירות כשר. והבית מאיר סעי' ט' ג"כ דעדים המכחישים זא"ז בחקירות דעדותן בטלה אינו מצד דין דה"ל כנמצא א' מהן קרוב או פסול אלא דחשיבי שקרנים. וה"ט דר' יוחנן בירושלמי אף בשתי כתי עדים וקיי"ל כר' יוחנן ולכן בחקירות אף בשתי כתי עדים בטלה עדותן. והא דהש"ע סעיף ט' זהו משום דמת או נהרג אינו נחשב מכלל החקירות כ"א בדיקות דאין נפ"מ לגוף הענין מת או נהרג. א"כ לכאורה נתבטל סברתי דלעיל להקל בנד"ז כי נשענתי על דברי רב בירושלמי והרי הם דוחים דברי רב וס"ל דאין חילוק בין כת א' לשני כיתי:

ז אך באמת י"ל שאינו כן דלכאורה קשה מאד על ר' יוחנן שאינו מחלק כלל בין כת א' לבין שתי כתי עדים בהכחשה דבדיקות הא מבואר במשנה שלימה ספ"ג דנזיר לחלק ביניהם דבשתי כתות ס"ל לבית הלל שתתקיים הנזירות כדברי האומר שנדר שתים. משא"כ בכת אחת נחלקה עדותן אף לב"ה כמ"ש בשט"מ דנזיר שם בשם הרא"ש ואף אם מיירי המשנה במונה ואין כת האומרים חמש מכחישין כלל על השנים מ"מ על השלשה היתירים על השנים ה"ל הכחשה גמורה ולכן בכת אחת נחלקה עדותן ואעפ"כ בשתי כתי עדים קיים עדות האומרים שנזר שתים. וכמו"כ לר' ישמעאל בנו של ריב"ב בנזיר שם החילוק בין כת א' ובין שתי כתי עדים הוא לבית שמאי וכן בפרק חזקת (דף מ"א ע"ב) משמע דת"ק ורשב"א שם פליגי בפלוגתא דמתניתן ספ"ג דנזיר ורי"ש בנו של ריב"ב שם ולדברי שניהם יש חילוק בין כת א' ובין שתי כתי עדים בהכחש דמנה ומאתים לרשב"א לב"ש ולת"ק לב"ה. וא"כ איך פסק ר' יוחנן לענין הכחש בדיקות דאין שום חילוק אף בדיני ממונות בין כת א' ובין שני כתים הא זהו דלא כמאן מכל הנך תנאי וע"כ נראה שלכן הקדימו שם בירושלמי פירוש המשנה דספ"ג דנזיר הנ"ל שנחלקו רב עם ר' יוחנן בפירושה דר' יוחנן מפרש לה במונה ורב מפרש לה בכולל. ור"ל דבמונה אין הכחשה בהשנים כלל דגם כת האומרים שנדר חמש מודים הם שמתחלה נזר שתים אלא שמוסיפים הם לומר שנדר עוד שלש וע"ז מכחישו האומר שנים. אבל בהשנים אין שום הכחשה לפיכך בכה"ג דוקא ס"ל דמתקיים עדות השני שנים בשתי כתות כיון שיש כת א' אומר' שנים וכת השניי' אינן מכחישם בזה. ומ"מ בכת אחת שא' אומר שנים ואחד אומר חמש אין מצטרפין זע"ז אף במונה משום דצריך שיהי' שני העדים שוין ועיין כה"ג בתומים סי' ל"א סק"ב שכ' שאין העדות מוכשר עד שיעידו בשוה דכתיב ע"פ שנים עדים דמעידין בשוה. משא"כ בשתי כתי עדים המכחישות זא"ז בבדיקות אף בדיני ממונות דהיינו מן הכיס מנה או מן הצרור ס"ל דאין עדותן כלום וגרע משתי כיתי עדים שכת א' אומרת שנים נזר וכת א' אומרת חמשה וכן כת א' אומרת מנה וכת אחת אומרת מאתים לפי שבהמנה ליכא הכחשה בין שתי כיתי העדים אף בבדיקות משום דמיירי במונה ולא בכולל. וא"כ זהו כעין סברת רבא פז"ב (דף ל' סע"ב) דס"ל דמנה לבן ומנה שחור הוי הכחשה טפי ממנה ומאתים כמו שפירשו התוס' שם (דף ל"א א') ד"ה הוא דאמר ושכן דעת רב יהודה וכ"כ עוד בפרק חז"ה (דף מ"א ע"ב) (והרמב"ן בחידושיו פרק חזקת פי' בע"א ודברי ר' יוחנן בירושלמי מורה ודאי כהתוס') וא"כ נהרדעי שם דמדמו מנה שחור ומנה לבן להכחש דמנה ומאתיים זהו כרב בירושלמי ולא כר' יוחנן. דאם נאמר כנהרדעי דהן שוים א"כ ישאר הקושיא על ר' יוחנן דהרי לת"ק דרשב"א ולמתניתין ספ"ג דנזיר מחלקים בזה בין שתי כיתי עדים ובין כת אחת. לכן כמ"כ יש חילוק כן בענין הכחש בדיקות דר' יוחנן ורב. אע"כ ר' יוחנן לא ס"ל הא דנהרדעי. אלא כרבא ומחמיר עוד יותר מיני' דגם ארנקי שחור וארנקי לבן דהיינו מן הכיס מנה או מן הצרור מנה הוה הכחש טפי ממנה ומאתים. ומאחר דאנן קי"ל דהכחש דמנה שחור ומנה לבן הוי כהכחש דמנה ומאתים ע"כ לא קי"ל כר' יוחנן כ"א כרב. והיינו משום דש"ס דילן מפרש הכחש דמנה ומאתיים מיירי ג"כ בכולל ולא במונה שהרי אפילו דמי חבית של יין ודמי חבית של שמן מצטרפין דהוה ודאי כמו הכחש דכולל ולא כמו מונה ולכן ס"ל דלא עדיף כלל ממנה שחור ומנה לבן ואין לומר דבלא"ה תלמוד דידן מחולק עם הירושלמי דתלמוד דידן פוסק כר' שמעון בן אלעזר ור' יוחנן ורב בירושלמי שניהם ס"ל כת"ק ולא כרשב"א וכ"מ בגמ' דידן פ' חזקת (דמ"א ע"ב) והא מייתינא איגרתא ממערבא דלית הלכתא כרשב"א. ומערבא היינו ש"ס ירושלמי. וא"כ אין להביא ראי' מתלמודנו דהלכה כרב בירושלמי לגבי ר' יוחנן. דזה אינו דעכ"פ כיון דמוכח מש"ס דילן דאפילו בכת א' שוה ההכחש דמנה ומאתיים כמו מנה שחור ומנה לבן. וגם למדנו דבכולל מיירי ולא במונה. א"כ מבואר שמסכימים עם סברת רב בירושלמי. דלת"ק דרשב"א ע"כ צריך לחלק בהכחשה בבדיקות בין כת א' ובין שתי כתי עדים ודלא כר' יוחנן דאין מחלק ביניהם משום דס"ל דהכחש [מנה] ומאתיים קיל טפי ממנה שחור ומנה לבן ואפי' מארנקי שחור וארנקי לבן. וזה מבואר ההפך בש"ס דילן:

קיצור שבאמת יש ראיה מהש"ס דילן כדעת רב בירושלמי לחלק בין כת א' ובין שני כיתי. דהא בלא"ה קשיא על ר' יוחנן דהא לכולהו תנאי ספ"ג דנזיר ופרק חזקת (דמ"א ע"ב) מוכרח דיש להקל בשתי כיתי עדים בענין אחת אומרת מנה ואחת אומרת מאתיים מה שאין מקילים בהכחש שבין שני עדים וצ"ל דר' יוחנן ס"ל דהכחש בדיקות הוי הכחש יותר ממנה ומאתיים וע"כ אף שיש תנאים מקילים בשתי כיתי עדים במנה ומאתיים עכ"ז אין להקל כן בהכחש בדיקות וא"כ כיון שמסקנת הש"ס דילן פז"ב (דל"א א') דהכחש בדיקות והכחש דמנה ומאתיים הן שוין זה לזה מוכרח דלא כר' יוחנן ויהי' דעת ב"ה לפי המשנה ספ"ג דנזיר לא כוותיה. וכ"ש דרשב"א הוא לא כוותי' וגם בפלוגתא דרב ור' יוחנן בענין איך מיירי המשנה דנזיר אם בכולל או במונה מוכרח מסוגי' דסנהדרין (דל"א א') דהיינו גבי מנה ומאתיים דמיירי אף בכולל אף בכת א' וכ"ש גבי שתי כיתי עדים דמיירי במשנה דספ"ג דנזיר וא"כ זהו כרב: