ד

ונלע"ד להביא ראיה דבשתי כיתי עדים המכחישים זא"ז בחקירות אין עדות כולן בטלה ונשאר ודאי כת א' והיינו אף בממון. ול"ד לכת א' המכחשת זא"ז בחקירות. הראיה הראשונה מהירושלמי פט"ו דיבמות גבי שני עדים א' אומר מת וא' אומר נהרג דנחלקו שם ר' אלעזר ורב דלר"א הואיל ומכחישים זא"ז אע"פ ששניהם מודים שאינו קיים לא ינשאו ול"ד לשתי צרות דאחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג דינשאו דהכחשה דצרה לגבי חברתה לאו כלום הוא משא"כ בשני עדים ור' יוחנן שם בירושלמי ג"כ ס"ל כן. ולכן פסק שם ר' יוחנן בדין שתי כיתי עדים אחת אומרת שראובן אמר הריני נזיר שתים ואחת אומרת שאמר הריני נזיר חמש דבטלה עדותן ולא אמרו ב"ה יש בכלל חמש שתים ויתקיים נזירות שתים עכ"פ אלא במונה דהיינו שכת אחת אומרת שאמר הריני נזיר אחת ושתים וכת שנייה אומרת שאמר ג"כ ושלש וארבע וחמש. דאז אין כת שנייה מכחשת לכת ראשונה שלא אמר אחת ושתים רק שמוסיפין עליהן לומר שמנה ג"כ שלש וארבע וחמש ע"כ מקיימין עדות נזירות שתים וזהו שאמרו ג"כ בש"ס דילן ספ"ג דנזיר (ד"ך ע"ב) אמרי במערבא אין הכחשה במונה משא"כ בכולל שכת א' אומרת שאמר שתים וכת שנייה אומרת שאמר חמש הרי הכת שניה מכחשת שלא אמר שתים אע"פ שאדרבה לדבריהם נזיר יותר משתים מ"מ בטלה כל העדות מחמת הכחשה זו וזהו הנק' שם בירושלמי הכחיש העדות בתוך העדות. ורב שם פליג ע"ז וס"ל דאפי' בכה"ג אמרו ב"ה יש בכלל חמש שתים כיון שהם שתי כיתי עדים ומיהו בכת א' שיש ביניהם הכחשה כזו מודה רב שם דאין מצטרפין. הרי מבואר מהירושלמי לרב לחלק בין שההכחשה היא בין שתי כיתי עדים אינה פוסלת אף במקום שכשהיא בכת אחת בין שני העדים פוסלת ומבואר שם דנחלקו בכה"ג ממש בדיני ממונות כגון כת אחת אומרת שהמלוה מנה המעות מן הכיס וכת אחת אומרת מן הצרור מנה וכן בדיני נפשות אם במקל הרגו ואם בסייף הרגו. וכן בדיני עריות היינו דין א' אומר מת הבעל ואחד נהרג בכ"ז ס"ל לר' יוחנן דאפי' שתי כיתי עדים שמכחישין זא"ז בהכחשה כזו בטלה העדות. ורב מחלק דבשתי כתי עדים לא בטלה עדותן ובכת אחת מודה דבטלה עדותן והנה רב הביא ראיה מדין המשנה הנ"ל דאחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג דאמרו ר' יהודה ור"ש הואיל זו וזו מודות שאינו קיים הרי אלו ינשאו ואע"ג דיש ביניהן הכחשה ור"א מתרץ דדוקא בצרות הדין כן ולא בעדים. ובטוש"ע אה"ע סי' י"ז סעיף ט' פסק בפשיטות דגם בעדים הדין כן וכ"כ הקה"ע בירושלמי שם דהלכה כרב. וא"ת אם מהמשנה הנ"ל מוכיח רב כן א"כ אפי' בכת א' יהיה הדין כן דהא במשנה שנינו אחת אומרת נהרג כבר תירץ זה בקה"ע שם בתוספותיו דכיון דע"א נאמן בעדות אשה הרי כאן שנים וה"ל כשתי כיתי עדים. ואע"ג דר' יוחנן שם פליג על רב וכן דעת הש"ג פט"ו דיבמות מ"מ הש"ע סי' י"ז ס"ט פסק כרב. והיינו משום בש"ס שלנו בסנהדרין פז"ב (דל"א סע"א) מוכח דלא קיי"ל כר' יוחנן ודלא כתשו' נו"ב חאה"ע סי' מ"ו:

קיצור מהירושלמי מ"ו פט"ו דיבמות ס"ל לרב לחלק בענין שתי כתי עדים המכחישים זא"ז ובין כת א' דבכת א' אף שמכחישין זא"ז רק בבדיקות עדותן בטלה ובשני כתי עדים המכחישין זא"ז בבדיקות עדותן קיימת ואף בד"נ יש שם סברא דעדותן קיימת וכ"ה בירושלמי בסנהדרין פרק היו בודקין. וא"כ מזה יש ללמוד בשתי כתי עדים המכחישים זא"ז בחקירות בד"מ דעדותן כשרה. ויש ללמוד זה מהירושלמי דרב ס"ל דגם בד"נ אף שהעדים המכחישים זא"ז בבדיקות עדותן בטלה כדאומר במשנה פ' היו בודקין אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זא"ז עדותן בטלה אעפ"כ מחלק רב וז"ל א"ר מנא פתר לה רב עד בעד ור"ל דדוקא בכת א' כשמכחישין זא"ז בבדיקות עדותן בטלה אבל בשתי כתי עדים אף שמכחישין זא"ז בבדיקות אלו אומרים במקל הרגו ואלו אומרים בסייף הרגו לא בטלה העדות:

והנה חקירות בד"מ י"ל דלא חמירי מבדיקות כהנ"ל בדיני נפשות דהא בלא"ה הראב"ן סי' מ"ג ס"ל דעדות המכחשת זא"ז בחקירות אף בכת אחת כשרה בדיני ממונות משום דלא גריעא מההכחש של זה אומר מנה וזה אומר מאתים דה"ל הכחש בכוונת המעשה אעפ"כ מקבלין עדותן במה שהם שוים דהיינו מנה כמ"כ בהכחש בהזמן מקבלים מהם מה שהם שוים דהיינו כוונת המעשה וכ"ד חכמי רעגנשפורק שם. וא"כ אף לדידן דקיי"ל כהטוש"ע והרמב"ם דעדות המכחשת זא"ז בחקירות פסולה גם בד"מ מדלא הזכיר בגמרא פז"ב (ד"ל סע"ב) רק עדות המכחשת זא"ז בבדיקות כשרה בד"מ י"ל דהיינו בכת א'. אבל בשתי כתות י"ל דלא בטלה העדות דהא שפיר בכל כת שייך הזמה ולא חמור מבדיקות כהנ"ל דד"נ שבכת א' פסק רב חסדא ג"כ פז"ב שם דבטלה העדות ואעפ"כ בשתי כתי עדים מכשיר רב. ועוד הרי מצינו גבי קדוש החדש ששני עדים המכחישים זא"ז בבדיקות נעשו פסולי עדות ואין מצטרפין יחד לעדות אחרת כמבואר בגמ' פ"ב דר"ה (דכ"ד ע"א) בתוס' ד"ה אבל ובגמ' פ' כל הנשבעין (דף מ"ח) הרי הבדיקות ג"כ ענין גדול הוא ואעפ"כ בשתי כתי עדים מכשיר רב אף בד"נ לכן כמ"כ בהכחש בחקירות בד"מ יש לחלק ג"כ דאע"ג שבהכחש כת א' עד בעד בחקירות עדותן בטלה אבל בשני כתי עדים שיש ביניהם הכחשה בחקירות כיון עכ"פ כל כת בפני עצמו עדותן מכוונת ובכוונת המעשה שתי כתי העדים עדותן מכוונים י"ל דלא בטלה העדות מחמת הכחש הזמן. וה"ל כדין שני עדים המכחישים זא"ז בבדיקות דעדותן כשרה בד"מ ה"נ שתי כתי עדים המכחישים זא"ז בחקירות:

קיצור דודאי לא חמור חקירות בדיני ממונות מבדיקות בד"נ ובפרט מהבדיקות שבגוף הענין אם במקל הרגו אם בסייף הרגו. והרי רב מחלק שם דאע"ג ששני עדים המכחישים זא"ז בבדיקות בד"נ עדותן בטלה מ"מ בשני כתי עדים מכשיר רב א"כ כ"ש בד"מ בחקירות יש לחלק כה"ג דאע"ג דשני עדים המכחישים זא"ז בחקירות עדותן בטלה מ"מ בשתי כתי עדים אין עדותן בטלה וכיון ששוין בגוף העדות עדותן קיימת (הג"ה) ואע"ג דבמסקנא מסקינן בירושלמי דבד"נ מודה רב דגם בשתי כתי עדים בטלה עדותן היינו ודאי רק בד"נ ממש ומשום צדק צדק תרדוף וגם זהו רק לחד שינוייא. אבל ודאי מוכח משם שיש לחלק בד"מ בין שתי כתי עדים לכת א' שאין ההכחשה הפוסלת בכת אחת פוסלת בשתי כתי עדים וי"ל כן לענין הכחשה בחקירות: