ג

ובנד"ז אף להרמב"ם דס"ל דגם גבי הזמה בטלה כל העדות מ"מ נד"ז י"ל דדומה להדין שכתב פ"ד סוף הלכה א' דה"נ הוי ודאי שתי כתי עדות ממש לכל דבר שהרי לא העידו כלל בב"ד א' כ"א בשתי עיירות. וגם מסתמא לא ראו כלל כאחד ומהיכי תיתי נחזיק שראו כאחד ומספיקא אין פוסלין את העדות אפי' כשחתמו בשטר א' כמבואר בטוח"מ סי' נ"א סעיף ה' והא דלא מיפסיל כו' רווחא שביק כו' וכ"כ הב"י שם בשם הנ"י דאמרינן דילמא לא הוו ידעו ביה כו' ובשם הרמב"ם בפ"ה מהל' עדות שהרי אפשר כו' וכ"פ בש"ע סי' מ"ה סעיף י"ב וסי' נ"א ס"ד וכ"ש הכא דלא העידו כלל בעיר אחת וכיון שכן ודאי לענין נמצא אחד מהן קא"פ ג"כ אין עדות כת השנייה בטל וא"כ כמ"כ לענין אם שתי כיתי עדים אלו מכחישין זא"ז בחקירות ג"כ אין עדות כולן בטלה דהא עדות כל כת נחקר ונכון הוא וכמש"ל בשם האו"ת והנתי"מ ואין זה ג"כ עדות מוכחשת שהרי בגוף העדות שניהם שוין. ומפני שהכת הב' מכחשת הכת הא' בחקירות אין לפסול במה ששניהם שוין בגוף העדות שמפני שכת הב' מכחשת הכת הא' בחקירות זה אינו הכחשה שהרי בגוף העדות מודה הכת הב' לכת הא' ולא אמרו עדות המכחשת זא"ז בחקירות פסולה רק כשכולם בכת א' שאז גזה"כ הוא לפסול כולם משא"כ היכא שהם שתי כיתי עדים ליכא גזה"כ וחייב הלוה לשלם הלוואה א' ממנ"פ כנ"ל ה"נ מותרת האשה להנשא ממנ"פ ע"פ כת א'. ואף שהכא הוי שני עדים ולא שתי כיתי עדים. מ"מ כיון בעדות אשה נאמן עד א' כשני עדים ה"ל כל אחד כשני עדים וכמו שמוכרח זה מהירושל' פט"ו דיבמות:

ואף אם היו רק נידונין כל א' בעד א' לא שייך שיבטל עדותן לגמרי מחמת שמכחישין זא"ז בחקירות. דכיון דלא נצטרפו יחד כלל לא שייך החומר בחקירות שיתבטל עדות שתיהן וא"כ ממנ"פ יש כאן עד א' אמת מאחר דשניהן מעידין על גוף העדות. אך לפמ"ש בעה"ת שער כ"ט ח"ד בשם חכמי לוניל שהכריעו דשני עדים המכחישים זא"ז בחקירות ה"ל כדין עד א' בהכחשה יעו"ש. א"כ י"ל אפי' לא נצטרפו יחד כלל מ"מ ה"ל כל א' ע"א בהכחשה. מ"מ אדרבה התומים שם סק"ד ס"ל דגם לדבריהם נחשבו השנים כעד א' וזוקק לשבועה:

קיצורשבנד"ז גם להרמב"ם נחשב כשתי כתות לגמרי לכן אין שייך שיבטל דברי שניהם כדין שני עדים המכחישים זא"ז בחקירות. ואף לחכמי לוניל נחשב כאן ע"א עכ"פ: