א

סימן פו

הנה מכתבו מן יו"ד אדר הגיעני. עם העתק תשו' הרה"ג החסיד מצאנז נ"י להתיר. ותמיהני שלא דיבר מאומה לסתור בענין החשש העיקרי מהסימנים שנותן הבליעל בדברים נסתרים שעברו בינו לבינה. מראש עד סוף כמו שבא בגב"ע וזהו עיקר החשש דהא מבואר בגמ' פרק אלו מציאות (דף כ"ח ע"א) דאפילו סימנים בינונים שמחזירים על ידם אבידה. עדיפי מעד אחד. וכ"פ בש"ע סי' רס"ז סעי' יו"ד. אך שבתשו' הנ"ל כ' והראה מקום לעיין בספר בית מאיר. קיצר מאד במקום הראוי להאריך שזהו תוכן השאלה. והנה הגב"ע של מע"ל ע"פ סיבה נאבד ממני. וגם כמדומה אני מאיזה מקום אחר מרב אחד הי' השאלה באריכות יותר ברבוי הסימנים שאומר הבליעל מדברים הנסתרים וגם כן נאבד ממני. וגם הי' מכתב מב"ד של רומע"ל איך הרה"ג המפורסם מ' שלמה קלוגר נ"י מבראד השיב על שאלה זו בהחלט לאיסור. לכן מאחר שרו"מ מפציר מאד לעיין בזה. אזי ימחול לשלוח לי הגב"ע הנ"ל באר היטב מה שיש בזה דברים להקל ולהחמיר. היינו פרטי הסימנים הנ"ל. וגם מה שהי' מבואר בהגב"ע איך עד אחד אומר שאותן האנשים שהי' מכירין את בעלה היטב כשראו את זה האומר שהוא בעלה לא הכירוהו בטב"ע בתואר פניו לומר שהוא בעלה. וגם לשלוח העתק מתשו' הרב הגאון מו' שלמה נ"י הנ"ל:

תשובה הנה בתומים סי' ל' ס"ל דהא דעדות המכחשת זא"ז בחקירות עדותן בטלה היינו כשנצטרפו יחד בראיה והגדה אבל כשהעיד כל אחד בפני עצמו אין עדותן בטלה כ"כ שם בתומים ס"ק ג' גבי והנה דעת חכם א' עד אבל בהא דהכחישו זא"ז בחקירות תלוי הכל בבא לב"ד כו' וכיון דבעי העדה בב"ד חזר דינו כמו לענין הזמה דצ"ל מעידין בבת אחת ואין להבדיל בינותם וכך מורה הסברא עכ"ל. ואף דדין זה שכ' בשם החכם היינו כשרק עד השלישי מכחיש את השנים בחקירות ע"ז ס"ל להתומים דאם באו בבת אחת הוא דבטל גם עדות השנים משא"כ כשבא אח"כ לא נתבטל עדות השנים אבל באם באו אח"כ שנים ויש הכחשה ביניהם ובין הראשונים לא נתבאר דעתו ע"ז מ"מ נראה הטעם א'. ויש לחלק דלעולם שתי כיתי עדים המכחישים זא"ז בחקירות אעפ"י ששוים בגוף העדות הדין כמכחישים זא"ז בגוף העדות. אלא דבשלשה עדים וא' מוכחש בחקירות עם השנים אם נדון כמכחישים בגוף הדבר הרי אין דבריו של א' במקום שנים ולכן הא דעדות כולן בטלה זהו רק כשבאו בבת אחת שאז גזה"כ שעדות המכחשת זא"ז בחקירות גם עדות השנים בטל (ובתשו' מהרי"ט ח"א סי' קל"ח כתב דה"ל כנמצא אחד מהן קרוב או פסול דעדותן בטלה. וצ"ע דא"כ זהו כרע"ק דוקא. וגם לר' יוסי זהו אף לרע"ק דוקא בד"נ ולא בד"מ) אבל אם העיד השלישי אח"כ ליכא גזה"כ שיבטל עדות השנים ונשאר רק כדין א' המכחיש שנים הרי אין דבריו של אחד במקום שנים אבל אם באו שנים אח"כ ומכחישים הראשונים בחקירות אף דליכא גזה"כ שיבטל עדות הראשונים מ"מ י"ל שדינן כשתי כיתי עדים המכחישים זה את זה. מ"מ כבר האריך הנתי"מ ג"כ שם סק"ב וז"ל לכן נלע"ד דמיירי כאן שהעידו ביחד או תכ"ד שפלוני לוה מפלוני שראינו ביחד והואיל ונצטרפו ביחד בראי' והגדה הרי הן עדות אחת וכיון שהכחישו א"ע בחקירות כל העדות בטל כו' אפי' בהרבה עדים ורק א' מכחיש כו' גזה"כ הוא כשמכחישין א"ע בחקירות שיתבטל עדותן כו'. אבל אם לא נצטרפו ביחד להעיד בתוך כדי דבור כו' עכ"ל. א"כ ס"ל דלא נתבטל עדותן אף אם שנים מכחישין שנים בחקירות כיון שהם שתי כיתי עדים לא אמרינן שנתבטל כל עדות השתי כתות וחייב הלוה לשלם הלוואה אחת ממנ"פ. ואף שהראי' שהביא מב"ק פרק המרובה (דע"ד) אינה מכרחת דשם לאו חקירות היא לפ"ד רוב הפוסקים זולתי הרמב"ם. מ"מ הדין אמת מאחר דהא דהכחשה בחקירות מבטל כל העדות אף אם הרבה עדים זהו רק משום גזה"כ. ומהרי"ט אסברה לה דה"ל כנמצא אחד ביניהם קרוב או פסול (והתומים סס"ק ג' ס"ל כחכמי לוניל ולדידי' אם הם שלשה עדים ואחד מכחיש השנים בחקירות אינו נפסל עדות השנים. וזהו ע"כ שהקילו בו בדיני ממונות אבל יותר עיקרי הוא דעת הרמב"ם דגזה"כ הוא) א"כ זהו דוקא כשהן כת אחת של עדים. אבל כשהן שתי כיתי עדים באופן שבנמצא אחד מהן קרוב או פסול בכת השנייה לא נתבטל עדות כת הראשונה. ה"ה כשיש הכחשה בחקירות בין כת השנייה לכת הראשונה לא נפסלו עי"ז לעדות שום כת. ולכן כיון ששניהם שוים בגוף העדות חייב לשלם הלוואה א' כמ"ש הנתי"מ:

קיצור (האו"ת ונתי"מ ס"ל דהא דעדות המכחשת זא"ז בחקירות העדות בטל אפילו הן הרבה עדים וא' מכחיש בחקירות לפ"ד הרמב"ם דגזה"כ הוא דעדים המכחישים זא"ז בחקירות עדותן בטלה. זהו דוקא כשנצטרפו יחד בראיי' והגדה שאזי הן כת א' כשאחד מכחיש בחקירות ה"ל כנמצא אחד מהן קרוב או פסול דעדות כולן בטלה אפילו הן הרבה עדים. אבל אם לא נצטרפו יחד בהגדה. אז מה שכת שניה מכחשת כת ראשונה בחקירות אינה מבטלת כל העדות. ולכן ממ"נ חייב הלוה לשלם):