א

סימן פד

הנה לכאורה יש כאן שלשה היתרים. האחד ע"פ הגב"ע מב"ד דברדיטשוב מיום ד' ט"ו אלול שנת תרט"ו. שהעידו לפניהם שני עדים איך שמוה' ישראל במ' דוב בריסקין מק' קלימעוויץ שבק חיים ונפטר פה בביקור חולים פה ברדיטשוב ביום ב' י"ג אלול. ובצירוף הגב"ע מקלימעוויץ. שהעיד מ' גדלי' במ' ירמיה לפני ב"ד. איך שה' מו"ה ישראל דוד במ' יקותיאל בכרך ממאלסטווקא קיבל שם השטר חוב בשם ר' ישראל בריסקין. והרי א"כ ידוע שבעל השטר בשם ר' ישראל בריסקין מקלימעוויץ הוא ישראל דוד במ' יקותיאל בכרך ממאלאסטוקא. וא"כ כיון שיש גב"ע מברדיטשוב שבעל השטר ישראל במ' דוב בריסקין מת. מבואר עדות איך ישראל דוד במ' יקותיאל בכרך ממאלסטוקא מת. מאחר שידוע שהוא הוא המוציא שטר חוב הנ"ל. ומה גם כאשר יתברר אשר ישראל במ' דוב בריסקין מקלימעוויץ חי וקיים. א"כ ע"כ המת הוא ישראל דוד בכרך הנ"ל שנמסר לו השטר חוב בשם הנ"ל. והרי יש כאן שמו ושם אביו ושם עירו. רק צריך לברר עוד שלא נמסר גם לאיש אחר שטר חוב כזה. ואם יתברר שלא נמסר רק לישראל דוד בכרך הנ"ל יש כאן לכאורה עדות מספיק שמת. אך לכאורה י"ל דחיישינן לשאלה. שמא השאיל ר' ישראל דוד בכרך הנ"ל את השטר חוב לאיש אחר שהוא יגבה בו. ואיתא בפסקי מהרא"י סי' קס"א. דדוקא טבעת כיס ארנקי הוא דלא חיישינן לשאלה. אבל שאר כלים דלא מפרש בהו תלמודא מסתמא אין לנו לבדות מלבנו דאף בהו לא חיישינן לשאלה עכ"ל. ועיין ב"ש ס"ק ס"ט ונ"ל עיקר דלא חיישינן לשאלה בארנקי וטבעת כו' עכ"ל. ובחמ"ח שם ס"ק מ"ב ובק"ע סעיף שפ"ב הביא בשם תשו' מהרי"ט דציצית ה"ל ג"כ כארנקי וטבעת. וע"ז יש חולקים. ועיין תשו' מהרמ"ל סי' פ"ט. אך הנה עוד כתב מהרי"ט בתשו' ח"א סי' קל"ט וז"ל ובר מן דין אפילו תימא חיישינן לשאלה הכא ליכא למיחש שאין דרך להשאיל קמיע שלו לאחרים כיון דנטירותא דידיה הוא לא שביק אינש נפשי' ויהיב לאחרים ועדיפא טובא מהא דאמרינן בגמרא יבמות (ק"כ ע"ב) ובפרק אלו מציאות (דכ"ז) דפרכינן אי חיישינן לשאלה חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן ומשנינן לא שיילי אינש אוכף דמסקיב לחמרי' ואמרינן נמי התם טבעת חייש לזיופא. כיס וארנקי מנחשי אינשי ולא מושלי. כ"ש קמיע דקפדי אינשי שלא לשומטו מעליהם אפילו שעה אחת עכ"ל. והדברים ק"ו לשטר חוב הנ"ל שנצרך לו לשמירתו כמו קמיע הנ"ל ועדיף מיניה. שאינו סגולה כ"א חוש. עיין תוי"ט פב"ת דיומא משנה ו' בד"ה אין מאכילין אותו מחצר הכבד שלו. וכש"כ בשנת תרט"ו שהיה שכיח הזיקא והשטר חוב היה לו שמירה מעולה מהזיקא דשכיח טובא יותר מקמיע מומחה. בודאי לא חיישינן ביה לשאלה יתר מאוכף וכיס וארנקי. ומה גם פי' טבעת לא מושלי משום דחיישינן לזיופי עיין רש"י יבמות (דק"כ ע"ב) ופא"מ (דכ"ז ע"ב) החשש שם רחוק יותר מהחשש שבנדון זה. נוסף ע"ז שהרי א"א להשאילו כ"א למי שיש בו סימנים כסימנים וה"ל כעין שאלה דיחיד. ובשאלה דיחיד בדברים דלא מושלי אינשי י"ל ודאי יש לסמוך ע"ז. עיין בספר בית מאיר סי' י"ז ססע"י כ"ד. לכן נראה דבנד"ז ליכא למיחש לשאלה. ע"כ כשיתברר שלא ניתן שטר כזה לאחר. ושרבי ישראל במ' דוב בריסקין חי. הרי יש כאן עדות להתירה. כ"ש לפמ"ש לקמן שזה החולה הנפטר אמר שיש לו אשה במאלסטוקא ושאביו יקותיאל בכרך הוא בקאסטאנטין ישן. א"כ ליכא חששא דשאלה כמ"ש לקמן:

היתר שני ועיקרי יותר הוא ע"פ מכתב אביו ר' יקותיאל בכרך מה שכותב באריכות ממיתת בנו ישראל דוד. והגם שלא ראה שמת. הרי מספר המעשה איך בנו היה אצלו בק' קאסטאנטין ישן כמה שבועות בקיץ הנ"ל בחדש סיון ותחלת תמוז. ומשם הלך למצוא לו אשטעל ונתוודע לו שהוא בברדיטשוב בבית עושי שוועבעליך. והפאווייערענע דקאנטאר שנסע מקאסטאנטין ישן לברדיטשוב הבטיח לו שיחקור על בנו ויתראה עמו. וכן היה ער האט זיך דער פרעגט בברדיטשוב ואמרו לו שהוא שוכב כעת בביקור חולים והלך לביקור חולים וראה אותו בשם וסיפר הפאווייערענע לר' יקותיאל בכרך איך שבנו האט עם דער קאנט וקרא אותו בשמו וביקש ממנו שיאמר לאביו שיבא לכאן ולהגיד לאביו סימן שהוא חולה על חולאת שהיה לו באורשע. הרי עכ"פ נתברר שהחולה שהיה בבית ביקור חולים הגיד להפאווייערנע שהוא בנו של ר' יקותיאל בכרך שבקאסטאנטין ישן. וגם נתן לו סימן להגיד לאביו. ומסתמא יודע אביו שהסימן כן הוא. מאחר שכותב זה במכתבו לראיה. והרי אף אם לא היה הפאוויערענע מכיר שהוא בנו היה החולה עצמו נאמן על זה כמ"ש בתשו' הרא"ש כלל נ"א סי' ב' מהא דסוף יבמות (דקכ"ב ע"ב) גבי יוחנן בן אריה דמכפר שיחיא. וכ"כ מהרי"ק שורש קע"ה. ומהרי"ו סי' ט' מהריב"ל ח"ג סי' ח'. ובתשו' מהרמ"ל סי' נ"ו וסי' קכ"ט ועיין בק"ע סעיף ע"ג וז"ל הק"ע מהמכתב מאליהו סי' ה' סעיף ה' אע"פ שאין העד מכיר את שמו אלא על פי עצמו משיאין את אשתו עכ"ל והביא הרבה פוסקים שכתבו כן ומכללם הרא"ש ומהרי"ק כנ"ל. וא"כ הרי יש עדות מספיק שזה החולה בעהש"ט הנ"ל היה בנו של ר' יקותיאל בכרך הנ"ל וכיון שאח"כ בא אביו ר' יקותיאל בכרך לברדיטשוב ביום ב' י"ג אלול. והלך לביקור חולים ואמרו לו שזה בנו החולה הנ"ל מת וזה שני שעות שנקבר ה"ז עדות המספיק להתיר את אשת רבי ישראל דוד הנ"ל דהא שאר הבנים של ר' יקותיאל בכרך הם חיים וקיימים. גם הרי ידוע שזהו הבן שלקח השטר חוב בשם ר' ישראל בר' דוב בריסקין והיינו בנו ר' ישראל דוד שהוא לקח השטר חוב הנ"ל. גם עי"ז נתחזק ההיתר הראשון שאין לחוש לשאלה. שהרי החולה היה בעל השטר הנ"ל וכמו שקיבל אביו ר' יקותיאל בכרך הכתב ראיה מהרב שם שבעל השטר חוב הנ"ל מת בביקור חולים. וידוע שר' ישראל דוד היה בעהש"ט הנ"ל אלא שהיה חששא דשאלה והרי עכשיו נתברר היטב שלא השאיל השטר מאחר שידוע שהחולה בעהש"ט הנ"ל הוא בנו של ר' יקותיאל בכרך. א"כ לבד הגדת החולה שהוא בנו של ר' יקותיאל בכרך שהוא עדות מספיק מצד עצמו לבד אף בלי השטר כמ"ש בתשו' הרא"ש כנ"ל. עוד זאת נתחזק העדות ג"כ מצד השטר. והגדת החולה משמש להסיר חששא דשאלה לבד מה שבלאו הכי י"ל דאין חוששין לשאלה כנ"ל:

היתר ג' ע"פ הגדת ר' חיים בר' מאיר מליאדי שהעיד שאמרו לו בברדיטשוב כשחקר על ר' ישראל דוד כו' שהוא בבית עושה שוועבעליך. ואמר לו בעה"ב שהם קראו אותו ישראל ונלקח לבית החולאים ואשה אחת העידה לו שר' ישראל הנ"ל אמר לה שהוא מעיר מאלסטוקא ויש לו אשה במאלסטוקא ורב"י הגיד לו איך שהיה אצל ר' ישראל הנ"ל בבית החולאים וביקש אותו לכתוב לו מכתב לאביו לקאנסטאנטין ישן שיבא לפה. אמר שיש לו אשה וחושש שתשאר עגונה וכתבתי לו המכתב כו' ואח"כ מת ונקבר הרי מעיד שזה הנפטר שנקרא שם ישראל הגיד שהוא ממאלסטוקא ויש לו שם אשה. ושכתבו לו מכתב לאביו שבקאנסטאנטין ישן כו'. ועכ"פ ע"פ בדיקה ופשפוש במאלסטוקא שלא נעלם משם איש אחר שהניח אשה ולא חזר חוץ מבעל אשה זו סגי להתירה. וכמבואר בתוספתא אבל אמרו אחד יצא מעיר פלוני מפשפשין כו' וכ"ה בהרמב"ם פי"ג מה"ג ובהה"מ שם ובש"ע סעיף י"ט ועי' ב"ש שם ס"ק ס"ב ועי' בתשו' מהריב"ל ח"ג סי' י"ח הובא בק"ע סעיף ע"ט וז"ל הרב מהרא"מ כ' בפסק א' כו' דוקא היכא דקאמר יצא יהודי עמנו כו' אבל כו' שמא כו' אבל בפסק השני כו' ומה שנ"ל נכון הוא כפסק השני עכ"ל והפסק הראשון הוא בק"ע סעיף קו"ף והפסק השני הוא שם סעיף ק"ד ועי' בק"ע סעיף קצ"ח בשם תשו' הב"י סי' ח' שכתב ומיהו בדיקה זו קשה כו' ונראה דיש לשאול כל איש ואשה מהקהל אם זוכרים כו' ע"ש. אך בנד"ז א"צ לזה כיון שאמר הנפטר שהוא ממאלסטוקא ויש לו אשה שם משמע שיש לו עכשיו אשה שם וכן אמר בפירוש לפני ר' ברוך יצחק מברדיטשוב שיש לו אשה וחושש שתשאר עגונה הרי מבואר בפירוש שיש לו עכשיו אשה שם. וא"כ הרי החיפוש בקל אם ליתא עוד אשה שעזבה בעלה ולא חזר ולא נודע מה היה לו ומה שנעשה ממנו חוץ מבעל אשה זאת: