א

סימן פג

נידון העגונה טעמא בת יצחק בדחן מהארקי. בפסק הקצר של הרב המנוח מ' יהושע מ"צ דק"ק הארקע הנכתב ביום ו' עש"ק בחדש ניסן תר"ב שמתיר להעגונה טעמא להנשא מבואר בזה"ל שהיא יושבת בעיגון זה קרוב לכ"ד שנים מבעלה משה בן ארי' ליב חייט. וכמה פעמים כאשר היה מתגורר בעת שהיה מומר בגארעד אופייע רצה לגרשה וכתב בכתב ידו לב"ד שיכתבו גט בשבילו כי הוא ממנה שליח לכל ב"ד שיזדמן ורבו כמו רבו הדינים בזה כידוע לכל באי שערי תורה ואין באפשרי היה להוציא הדין לאמיתו. עכ"פ שהיה מתגורר בגארעד אופייע כל ימי חיים חיותו ולקח אשה לשם עכ"ל. וחתום ע"ז הרב הנ"ל ועוד שנים עמו ר' יעקב מנחם ור' מאיר מענדל. עכ"פ מדבריהם מבואר שבעל אשה עגונה זו טעמא ידוע שהי' דר באופייע. מאחר שהגיע להם כתב ידו שיכתבו גט בשבילו. א"כ הי' מבואר בהכתב שמו ושם עירו ושהוא רוצה לגרש לאשה טעמא זו הידוע להם. וכ"כ עוד בשו"ת הארוכה של הרב מ' יהושע הנ"ל שחתם עליה לבדו ושם קרוב לסופה בעמוד ששי כ' ג"כ וז"ל אבל בנ"ד שהיא היתה יודעת שבעלה מומר ניקאלאיי פעטראוויץ הוא דר באופייע. וגם יודעת שיש לו אשה וכל המו"מ שלו. וגם כי לא היה אחר. כי כמה פעמים היה אגרת מאתו הכל היא יודעת בלי העד. רק שלא נודע לה שהוא מת עכ"ל. עוד מבואר בתשו' הרב הנ"ל בעמוד הנ"ל וז"ל וגם נשכחנו לכתוב שאמר כאשר היה יהודי הי' נקרא שמו משה והי' חייט והי' נכתב בטשאווס וזה הוי לכ"ע שם עירו עכ"ל מבואר מדבריו שהעד שהעיד על מיתת המומר שהוא שלמה בן קאפיל קאפלאוו העיד כן שהמומר הי' נקרא משה ביהדותו והי' חייט והי' נכתב בטשאווס. וכ"כ בהגב"ע שהוגבה מה שהעיד שלמה בן יהודה בשם שלמה בן קאפיל הנ"ל. אך בגב"ע הנ"ל נכתב ג"כ אז ער איז גיוועזין איהודי האט מען אים גירופען משה אונ ער איז חתן ר' יצחק בדחן מהארקי אונ ער איז גיווען אחייט אונ איז גיוועזין אנכתב בטשאווס עכ"ל. ואילו בתשו' הרב מ' יהושע הנ"ל שם קרוב לסופה כתוב אונ נאך האט ער גיזאגט אז ער איז חתן ר' יצחק בדחן אונ דיא וואייב רופט מען טעמא כך כתוב בגב"ע הב' וגם הוסיפו ג"כ שמלאכתו ג"כ היתה לעשות פאמאדע עכ"ל. מלשונו זה מבואר שזה אינו מבואר רק בגב"ע השני שהוא מה שהעיד אבי המומר בשם ר' אברהם. והרי גם בגב"ע הראשון של שלמה בן יהודה בשם שלמה בן קאפיל מבואר שהוא חתן ר' יצחק מהארקי. ומתשו' הר"ר יהושע הנ"ל מבואר שזהו מבואר רק בגב"ע השני. ע"כ אולי עירוב פרשיות בגב"ע הראשון היינו עירוב דברי שלמה בן יהודה עם דברי שלמה בן קאפיל. אך יש לומר שהר"ר יהושע נתכוין שבגב"ע השני הוסיפו ששם אשתו טעמא. אבל זה שהי' חתן מ' יצחק בדחן מהארקי מבואר גם בגב"ע [הראשון]. ועכ"פ זה ודאי אמר שלמה בן קאפיל גם לדברי תשו' הרב הנ"ל שביהדותו הי' נקרא משה ושהי' חייט ונכתב בטשאווס. ושעכשיו הוא מומר ודר באופייע ויש לו שם אשה ושהי' קמינדייאנשציק עם וואיישען בער וקוקלעס ושנקרא ניקאלאיי פעטראוויץ ושברור לו אז ער איז מת גיווארין בעת ווייעליקי פאסט או מעט מקודם. רק שיש חילוף ששלמה במ' קאפיל אמר ששמו בנכריותו מיקאלאיי פעטראוויץ. ושלמה במ' יהודה אמר שהאשה מסרה לו סימנים ששמו מיקאלאיי פאוולאוויץ. והגיד שלמה במ' קאפיל הנ"ל שמומר אחר לא הי' באופייע שביהדותו הי' שמו משה ושהי' חייט ושבנכריותו נקרא מיקאלאיי פעטראוויץ ושהי' קאמענדייאנשציק עכ"ל הגב"ע בקצרה גם העיד אבי המומר בשם איש אחד שהמומר מיקאלאי פאוולאוויץ שהי' קאמענדייאנשציק עם דוב לבן וקוקלעש והיה עושה פאמאדע מת. ושהי' חתן יצחק בדחן מהארקי ושהכיר אותו וגם אשתו שלקח שם קאזאצקע. ושאח"כ אמרו לו כמה אנשים שמת:

והנה לא מיבעיא לפי הגב"ע ששלמה בן קאפיל העיד שהי' ג"כ חתן יצחק בדחן מהארקי דה"ל כמעיד שהוא בעלה של אשה זו וגם מעיד על שמו שביהדותו ושם עירו דהיינו שהי' נכתב בטשאווס ועל מלאכתו שהי' חייט א"כ פשיטא שיש כאן עדות גמור שמת בעלה של זו. אלא גם לתשו' הר"ר יהושע שאין נזכר בעדותו שהי' חתנו של יצחק בדחן עכ"פ כיון שהעיד על שמו ושם עירו שביהדותו ומלאכתו שהי' חייט די"ל דמלאכתו שהי' חייט עולה במקום שם אביו כ"כ בק"ע דהמכמ"א וכ"מ בק"ע שבב"ש ס"ק ק"א ק"ב ובב"ש ס"ק נ"ט. ועוד דמעיד עוד על סימנים רבים היינו שם דירתו שבנכריותו שהוא דר באופייע ושיש לו שם אשה ושהוא קאמענדייאנשציק אשר כל זה ידוע שכן הוא בבעלה של זו. א"כ בסימנים רבים כי הנך לכ"ע מהני. ואם משום ההתחלפות ששלמה בן קאפל העיד ששמו מיקאלאיי פעטראוויץ ושלמה בן יהודה בשם האשה אמר ששמו מיקאלאיי פאוולאוויץ יש לתלות בטעות שהאשה טעתה בזה וע"פ השמועה מרחוק נתחלף לה. ויש טעם לתלות ששני שמות אלו קרובים לטעות מזה לזה מחמת שהם שני שמות מפורסמים. גם יש לומר ששלמה בן יהודה טעה במאמר האשה. ועוד דאף את"ל שזהו הכחשה הרי כתב בתשו' הר"ן סי' מ"ז וז"ל ועכשיו אני דן אם יש לפסול אותו מפני שהעיד שהי' שמו בישראל אברהם והוכחש בזה במעשה ב"ד שנעשה בפירפייאן שהעידו בו שני עדים שהי' שמו בישראל שמואל או אם יש לחוש לשני אחים שהי' שם האחד שמואל ושם השני אברהם. ומסתברא דלהא ליכא למיחש לפי שאני רואה בדברי כל העדים שהי' כו' ונראה מדברי כולם שלא הי' לו כ"א אח אחד. וכ"ת אפ"ה ליכא למסמך אהך סהדא דמ"מ הא אתכחש כו' עדים המכחישים זא"ז בבדיקות כשרה כו' וה"נ כיון שכל העדים מסכימים שלא הי' למשה זה אלא אח א' אע"פ שזה אומר שהי' שמו שמואל ואלו אמרו שהי' שמו אברהם אין זו הכחשה פוסלת עכ"ל. וה"נ הרי שלמה בן קאפיל ודאי מעיד על בעלה של זו שהרי העיד על שמו ושם עירו עם עוד שמות רבים כנזכר לעיל. ועוד שבסוף עדותו הגיד שמומר אחר לא הי' באופייע שביהדותו הי' שמו משה ושהי' חייט ושבנכריותו נקרא מיקאלאיי פעטראוויץ ושהי' קאמענדייאנשציק עכ"ל. א"כ בהכרח לפי עדותו המומר הנ"ל הוא רק בעלה של זו שהי' שמו משה ושהי' חייט. דהרי בעלה של זו ידוע שדר באופייע והוא משה חייט. וכיון שאחר לא היה על כרחך הוא ניהו. ואין לומר דהמשך דבריו הוא דמומר משה חייט ושבנכריותו נקרא מיקאלאיי פעטראוויץ לא נמצא אחר. אבל מומר שיהי' שמו מיקאלאיי פאוולאוויץ אפשר יש באופייע ששמו ביהדותו משה חייט דזה אינו שהרי בתחלת עדותו של שלמה בן קאפיל לשלמה בן יהודה העיד שאין שמו מיקאלאיי פאוולאוויץ כ"א מיקאלאיי פעטראוויץ. ע"כ יודע שאין שם מומר ששמו מיקאלאיי פאוולאוויץ ושיהי' שמו ביהדותו משה חייט כו'. וא"כ ע"כ מבואר מהגדתו שמעיד על משה חייט בעלה של זו. דומיא דתשו' הר"ן הנ"ל. וא"כ אף אם נאמר שיש הכחשה בינו ובין האשה בשם פאוולאוויץ ה"ל הכחשה בבדיקות דכשרה בד"מ. וכ"ש בנד"ז הוי שלמה בן יהודה עד מפי האשה. אך יש להקשות על הר"ן דעדות המכחשת זא"ז בבדיקות דכשרה בד"מ זהו לפי שהשני מעיד ג"כ על גוף העדות שהוא אמת וכיון ששניהם מכוונים בגופה של עדות רק שהוכחשו בבדיקות ע"כ עדותן כשרה. אבל בנדון דהר"ן שהמכחישו בבדיקות אינו יודע כלל בגופה של עדות ואין יודע בגופה של עדות רק זה שהוכחש בבדיקות א"כ דילמא כיון שהוכחש בבדיקות והמכחישו בבדיקות אינו מסייעו בגופו של עדות י"ל דלא סמכינן עליו לבדו כלל [ע' במפתח]. וכה"ג נחלק מהרש"א ר"פ היו בודקין על מהרש"ל וז"ל ועוד נ"ל דאין לנו לומר דטעו בעיבורא דירחא אלא כו' כיון דשניהם מעידים על גוף המעשה כו' ע"ש. ומיהו י"ל בנד"ז שאני שכמה אנשים אמרו ג"כ שהמומר שבאופייע הקאמענדייאנשציק עם דוב לבן וקוקלעס נקרא ניקאלאיי פעטראוויץ א"כ ניכרים הדברים שדברי שלמה בן קאפיל הן אמיתיים. ואין לבטל עדותו מפני שהוכחש בבדיקות מדברי האשה כיון שהאשה ידעה רק ע"פ שהגיעו לה דברים ע"כ תלינן שטעתה. ועוד דהכא הוי ג"כ כמו ששניהם מכוונים בגופה של עדות שהרי האשה אמרה ג"כ שבעלה הוא המומר שבאופייע שנקרא ביהדותו משה חייט כו'. ושלמה ב"ק מעיד ג"כ על מומר זה הידוע באופייע. א"כ שניהם מכוונים בגופה של עדות על המומר שבאופייע שהוא משה חייט הנכתב ברוויזייע בטשאווס רק שמתחלפים בענין שם אביו בנכריותו אם פאוולאוויץ או פעטראוויץ ה"ל ודאי עדות המכחשת בבדיקות. ועדיף מנדון דתשו' הר"ן דשם אין מכוונים בגופה של עדות רק בדבר זה שנראה מדברי כולם שהי' לבעלה כי אם אח אחד. אבל על יותר מזה אין מכוונים העד המוכחש בבדיקות עם המכחישים אותו ע"כ שפיר יש להקשות על זה כנז' לעיל ותולה לכאורה בפלוגתא דמהרש"ל ומהרש"א הנ"ל. אבל בנדון זה י"ל שגם לפ"ד מהרש"א הדין אמת דעכ"פ מכוונים הרבה בגופה של עדות. שהרי האשה יודעת שבעלה שהוא משה חייט הנכתב ברוויזיע בטשאווס הוא המיר ודר באופייע ויש לו שם אשה והוא קאמענדייאנשציק וכן כיוון ג"כ שלמה בן קאפיל. ולא עוד אלא שמוכרח מעדותו שהוא בעלה של זו כנזכר לעיל. וא"כ ה"ל כשניהם מעידים עדות אחת ומה שיש הכחשה בשם א' ה"ל כעדים המכחישים זא"ז בבדיקות כששניהם מכוונים בגוף העדות. דגוף העדות היינו שבעלה של זו הוא ניהו המומר שדר באופייע. כש"כ שאפשר לתלות כאן בטעות ולא בהכחשה:

ועוד יש להתיר ע"פ דברי הגדת חמיה אבי המומר בשם אברהם שהעיד שהמומר מיקאלאיי פעטראוויץ שהי' קאמענדייאנשציק מיט אוואיישען בער אונ מיט קוקלעש והי' עושה פאמאדע מת ושהי' חתן יצחק בדחן מהארקי ושם אשתו טעמא. אונ איך האב גיקאנט אים אי דיא אנדער וואייב וואש ער האט גינומען אקאזאצקע אונ נאך דעם האבין מיר גיזאגט כמה אנשים שהוא מת עכ"ל. ועיין בק"ע סעיף רל"ג בשם תשו' המבי"ט סי' ע"ח וז"ל אם אמר שמעתי מיהודים שנהרג פלוני לא הוה כקול הברה רק כעד מפי עד ומשיאין אשתו. אבל אם אמר איני יודע ממי שמעתי זהו כקול הברה עכ"ל וע"ש סעי' קל"ט וסעיף קמ"ח ועיין במרה"צ ס"ק כ"ו העלה ממ"ש הד"מ אות כ"ג בשם בנימין זאב דבאומר שמעתי מאחד שמת פלוני אע"פ שלא פירש ממי שמע סגי להשיאה. וכ"ש באומר שאמרו לו כמה אנשים כנ"ד. ובעדות זה מבואר בפירוש שהי' חתן יצחק בדחן ושם אשתו טעמא. דהיינו אשה העגונה הזו. וע"כ עכ"פ ע"פ שני העדיות הנ"ל יש להתיר אשה זו: