ח

אמנם אם יש תרתי לטיבותא דהיינו לא הוחזקו וגם כן לא שכיחי שיירתא אזי אע"פ שהלא הוחזקו הוא גרוע אפשר להקל והיינו בידוע שבעלה של זו עבר שם עכ"פ. דלרבה כיון דמיקל בלא שכיחי שיירתא אפילו בהוחזקו ממש בדידעינן דמזה יב"ש נפל שם גט. י"ל דבלא הוחזקו יהי' סגי בדידעינן שעבר דרך שם אף שאין הלא הוחזקו ברור. וע"ד מ"ש רש"י ותוס' ביבמות (דף קט"ו סע"ב) שאף שאין ללמוד איסורא מממונא מ"מ ילפינן איסורא דלא הוחזקו מממונא דהוחזקו. וא"כ גם אנו נאמר דאע"ג שאין ללמוד דין מיתת הבעל מדין מציאת הגט היכא שידעינן שמזה יב"ש נפל גט כו'. מ"מ הוה לי' כערך איסורא מממונא דג"כ אין ללמוד זה מזה. ומ"מ שפיר יליף רבא לא הוחזקו מהוחזקו. וה"נ ילפינן מדין אבידת גט דהוחזקו ולא שכיחי שיירתא. דיש להקל בכה"ג במיתת הבעל בלא הוחזקו ולא שכיחי. אע"ג דיש להשיב דלא ילפינן איסורא מממונא אא"כ הלא הוחזקו הוא טוב. משא"כ הכא דהלא הוחזק גרוע. אך באמת גם שם גבי איסורא מממונא ג"כ ההוחזק דבממונא אינו גרוע כ"כ מאחר דזה נקיט שטרא בידיה ותדע שהרמב"ן במלחמות שם כתב שי"ל דהא דנקט שטרא בידיה עדיף מלא הוחזקו ומי שקלן זו כנגד זו בלא גירומין כו' וא"כ עכ"פ אף לרש"י ותוס' אין הוחזקו דשם דגבי ממונא רחוק ערכו כל כך מלא הוחזקו. כשאר הוחזקו ולא הוחזקו דגבי איסורא. מאחר דהתם נגד ריעותא דהוחזקו איכא מעלה גדולה דנקיט שטרא בידיה. ואעפ"כ ילפינן איסורא דלא הוחזקו מממונא דהוחזקו אף דהוחזקו דבממונא אינו ריעותא כל כך. לכן כך י"ל גם כאן. אף היכא דהלא הוחזקו אינו טוב דהיינו כשדנין ע"ז בעיר אחרת. מ"מ לגבי הוחזקו ממש ודאי יש לו מעלה יתירה. ואפשר שיש ללמוד איסורא דלא הוחזקו כהנ"ל מממונא דהוחזקו ממש. לפ"ד רש"י ותוס'. ואף אם איסורא מממונא אין ללמוד כה"ג. מ"מ איסורא מאיסורא רק איסורא שיש לו הוכחה קצת שהבעל עבר דרך שם מאיסורא שיש בו הוכחה טובא דהיינו אבידת גט דידעינן שמזה יב"ש נפל כו' שפיר יש ללמוד לא הוחזקו עם קצת הוכחה מאיסורא דהוחזקו ממש אע"פ שיש הוכחה טובא. דמעלת הלא הוחזקו משלמת נגד עדיפות הוכחה זו אף שהלא הוחזקו אינו טוב כשאר לא הוחזקו שבגמ'. והיינו כשדנין ע"ז בעיר אחרת אבל מ"מ ידוע שמו ושם אביו ושם עירו. דמ"מ אף דלא הוחזקו זה אינו ברור כ"כ עכ"ז הרי לא נשמע אשה אחרת שואלת על בעלה ששמו וש"א וש"ע כך. זולת אשה אחת שבעלה שמו וש"א וש"ע כאן ושידוע שעבר דרך שם. ואפילו לר' זירא אפשר שיש להקל לדעת הראב"ד שבשט"מ פ"ק דב"מ דחששא דשני שוירי יש לחוש יותר מלחוש לשני יב"ש בעיר א' כשלא הוחזקו שני יב"ש בעיר א'. ונתבאר לעיל אות ה' ואות ב' דלהראב"ד י"ל דגם ר' זירא ס"ל כן. ולפ"ז עכצ"ל דלא הוחזקו דתרי שוירי אינו טוב כלא הוחזקו שני יב"ש בעיר אחת וכמשנ"ת לעיל אות ב' בשם השט"מ והראב"ד. וכיון שעכ"ז היכא שיש עוד טיבותא דשאין השיירות מצויות סמכינן על לא הוחזקו כהנ"ל ואין חוששין לתרי שוירי. והיינו אע"ג דלא ידעינן שמזה יב"ש נפל גט כו' דדוקא בהוחזקו צריכי' לידע שמזה יב"ש נפל כנ"ל אבל לא הכא. א"כ כמו"כ ג"כ לענין מיתת הבעל סגי בלא הוחזקו אף שאין הלא הוחזק בעירו ממש כיון דאין השיירות מצויות ובעלה של זו עבר דרך שם. אבל אין לומר דא"כ להראב"ד יש להקל לרבה אפי' בשהש"מ בכה"ג מאחר דאינו חושש לתרי שוירי אפי' בשהש"מ. דהא ליתא דשיהי' שוירי אחרת ממקום שהשיירות מצויות ושלא נדע ממנה זהו ודאי סברא רחוקה יותר משיהי' עוד יב"ש בעיר אחרת שלא נדע ממנו כאן. וא"כ אי אפשר לשקול זו כנגד זו. משא"כ לר' זירא דחושש אפי' ממקום שאין הש"מ רק דסמכינן על לא הוחזקו. ושיהי' שוירי אחרת ממקום שאין הש"מ י"ל דשפיר הסברא שלא נדע ממנה מאחר דאין הש"מ ועכ"ז כיון דאין הש"מ לא חיישינן בלא הוחזקו כזה ג"כ. ע"כ אפשר יש ללמוד מזה ג"כ ללא הוחזקו דשני יב"ש בעיר א' אף כשדנין ע"ז בעיר אחרת כנ"ל. ומ"מ כ"ז לפי' הראב"ד אבל לשאר המפרשי' דס"ל דחששא דשתי שוירי הוה כמו לא הוחזקו שני יב"ש בעיר א'. לפ"ז אין ללמוד שום קולא מל"ב דר' זירא לנד"ז. ועוד יש סניף להקל בזה ע"פ סברא ההובאה בשט"מ פ"ק דב"מ שם בד"ה ואפילו במקום שהשיירות מצויות אי הוחזקו וז"ל ומיהו ק"ל כל היכא דהוחזקו ואין השיירות מצויות מנלן למיתלי בהאי טפי מהאי. בשלמא המביא גט כיון דהוחזק זה השליח שעבר בדרך הזה והאחר לא הוחזק בדרך זה ניחא אבל כשלא ראינו לאחד מהן שעבר כאן יותר מחברו מה איכא למימר. תירץ מורינו ז"ל דה"נ בשהוחזק בדרך זה אחד מהן שעברו שם איש ואשתו. ואילו לא הוחזקה שם אלא האשה נותנים לה במקום שאין השיירות מצויות ואפילו לא אמר הבעל תנו לה דהויא לה כשליח במקום שאין השיירות מצויות דאפילו מצאו לזמן מרובה כשר כו'. הריטב"א ז"ל עכ"ל. הרי דס"ל דאפילו בהוחזקו ממש אין צריך להעמיד דייקא על דרך מ"ש התוספות כגון דידעינן שמזה יוסף בן שמעון נפל כו'. אלא סגי במה שידענו שהאשה או השליח עברו בדרך הזה. והאחר לא הוחזק בדרך הזה. ולפ"ז י"ל ה"ה בשכיחי שיירתא ולא הוחזקו שני יב"ש אף אם הלא הוחזק הוא גרוע כאופן הנזכר לעיל סמכינן לדידי' כשידענו שיוסף בן שמעון הזה עבר בדרך הזה ולא הוחזק כאן אחר בדרך הזה. וא"כ לפ"ז אף במיתת הבעל יש להקל לדברי השט"מ הנ"ל בכה"ג לפ"ד רבה. ואף שבודאי אין לסמוך על זה נגד התוס' שכתבו בהדיא להפך. ועוד דר' זירא פליג על רבה. מ"מ בלא שכיחי שיירתא ולא הוחזקו שני יב"ש בעיר אחת ואף כשהלא הוחזק הוא אינו טוב כ"כ דהיינו כשדנין על זה בעיר אחרת. מ"מ בהצטרף לזה מה שהוחזק שהשליח מבעלה של זו עבר דרך הזה שנמצא בו הגט דיב"ש. ולא הוחזק שעבר כאן אחר. יש להקל:

קיצור. אמנם אם יש תרתי לטיבותא דהיינו לא הוחזקו וגם לא שכיחי שיירתא אזי אע"פ שהלא הוחזקו הוא גרוע אפשר להקל והיינו בידוע שבעלה של זו עבר שם עכ"פ. דהא רבה מיקל בגט בחד לטיבותא ע"י דידעינן שמזה נפל. א"כ בתרתי לטיבותא יהי' סגי במה שבעלה של זו היה שם. וגם לר' זירא אפשר שיש להקל לדעת הראב"ד. גם יש לצדד להקל עפמ"ש בשט"מ פ"ק דב"מ:

ט וא"כ גם בעיגונא במיתת הבעל יש להקל בכה"ג כשידוע שבעלה של זו יעקב בן מן משקלאב נסע לעיר בוקארעשט שבוואלעחיי. וידוע שהיה מתגורר שם בבוקארעשט. ולא הוחזק שם יעקב בן מן אחר משקלאב. ואם אח"כ נסעה אשתו משקלאב לחפש בעלה בבוקארעשט ובאמצע הדרך הגיד לה עד או עדים שבבוקארעשט מת יעקב בן מן משקלאב היא מותרת לינשא. אע"ג שלא ידענו ברור שבשקלאב לא יש יעקב בן מן שני. מ"מ מאחר דלא שכיחי שיירתא משקלאב לבוקארעשט וידענו שבעלה של זו היה שם ולא הוחזק שם אחר היא מותרת. אך באמת זה עדיף מבגט. דמאחר דמעיד שיעקב בן מן משקלאב מת בבוקארעשט ושלא הוחזק שם רק יעקב בן מן משקלאב אחד. אשר התגורר שם זמן רב. והרי ידענו שבעלה של זו היה שם והתגורר שם זמן רב. ה"ז עדות ברור דהוא הוא. דלא הוחזק זה הוה ראיה גמורה שלא היה שם אחר כמו לא הוחזקו שני יב"ש בעיר זו ממש. משא"כ בגט מה שלא הוחזק שעבר יב"ש אחר בדרך הזה אינה ראיה גמורה. דאטו אנו יודעים ברור כל מי שעובר בדרך וכמ"ש הרא"ש וכי סגרו שערי קורטבא כו'. אבל לא הוחזק בעיר בוקארעשט יעקב בן מן אחר משקלאב ה"ל ראיה גמורה דליכא אחר. כמו לא הוחזקו שני יעקב בן מן בשקלאב עצמה ואפשר עדיף מינה. וא"כ אפי' בשכיחי שיירתא משקלאב לבוקארעשט יש להקל כה"ג. אבל בלא שכיחי שיירתא יש להקל אפי' כשענין הוחזק שבעלה של זו היה בבוקארעשט ולא הוחזק שם יעקב בן מן אחר משקלאב הוא דומיא דשליח גט. אלא דלכאורה קשה לצייר שיהיה ענין זה במיתת הבעל דומיא דגט. דבגט שייך שפיר לומר שידענו שבעלה של זו עבר כאן ומכירים אנו אותו שהוא בעלה של זו וגם לא הוחזק שעבר כאן יב"ש אחר. ומ"מ על הגט הנמצא יש לנו ספק אם ודאי שנפל מבעלה של זו. דעדיין יש לומר שיב"ש אחר עבר כאן ולא ידענו ממנו וממנו נפל הגט. ומ"מ הדין הוא דתלינן ודאי שהגט נפל מבעלה של זו מטעם הנ"ל דאיכא תרתי לטיבותא לא שכיחי שיירתא ולא הוחזקו שני יב"ש. אבל במיתה שהענין אינו על דבר שנפל מהאיש דומיא דגט אלא על האיש עצמו א"כ מאחר שההכרח שכאן מכירים בעלה של זו שהיה כאן והיינו דמלבד שידוע בשמו ושם אביו ושם עירו עוד זאת שהוא בעלה של זו ממש ושהוא שהיה כאן. א"כ איך יצוייר שמעידין מכאן על מיתת איש ששמו וש"א וש"ע כן. ושלא ידוע שהוא בעלה של זו עד שיהיה ספק שמא אחר הוא כמו בגט. וצ"ל שהמעיד על מיתת איש ששמו וש"א וש"ע כך אינו אותו המעיד שמכיר שהיה שם בעלה של זו. וא"כ י"ל שאחר הוא כמו בגט. אלא דלכאורה מאחר שלא הוחזק בבוקארעסט יעקב בן מן אחר א"כ אף שזה המעיד על מיתת יעקב בן מן אינו מכירו שהוא בעלה של זו. יש לנו ראיה דהוא זה דלא דמי לגט דמה שלא הוחזק שעבר בדרך יב"ש אחר אינו ראיה כמו מה שלא הוחזק יעקב בן מן אחר משקלאב מתגורר בבוקארעסט כנ"ל. וצריך לומר לצייר באופן שהמעיד על שבעלה של זו היה בבוקארעסט היינו שהיה שם עובר אורח. ולא שהתגורר שם משך ממש. וגם המעיד שיעקב בן מן משקלאב מת בבוקארעסט היינו ג"כ יעקב בן מן שהיה עובר אורח. וא"כ בכה"ג אף שהמעיד שבעלה של זו היה שם מעיד שלא הוחזק לו שהיה שם יעקב בן מן שני משקלאב. מ"מ מאחר שהכל רק דרך עובר אורח אין לא הוחזק זה ראיה כ"כ. דשמא מ"מ היה שם יעקב בן מן שני ולא ידע המעיד הזה ממנו. וזה יעקב בן מן השני הוא המת. וה"ל דומיא דנפילת גט. ומ"מ לא חיישינן לזה מטעם הנ"ל דלא שכיחי שיירתא ולא הוחזקו שני יב"מ. או יש לצייר באופן אחר כגון שבבוקארעסט עד"מ באמת אין ידוע כלל רק שעובר אורח יעקב בן מן משקלאב מת שם. ואין יודעין כלל שבעלה של זו עבר דרך שם. אלא שהאשה יודעת זה כגון שבעלה שלח לה מכתב ע"י בי דואר מבוקארעסט לשקלאב וכותב שבא לשם בזמן פלוני. וא"כ יש לחוש דשמא בעלה של זו היה שם זמן מועט ויצא משם ולא נודע שם בבוקארעסט מביאתו ומיציאתו ויעקב בן מן משקלאב המת בבוקארעסט איש אחר הוא משקלאב. ואפי' הכי לא חיישינן לה משום דאיכא תרתי לטיבותא דלא שכיחי שיירתא משקלאב לבוקארעסט. ולא הוחזקו לנו עכ"פ במקום שדנין על היתר האשה שיש שני יעקב בן מן בשקלאב. אף דלא הוחזק זה גרוע הוא מ"מ מכיון שיעקב בן מן בעלה של זו היה בבוקארעסט בודאי. דהיינו שזה ידוע להאשה ע"פ מכתב שהיה לה מבעלה הנ"ל ששלח לה מבוקארעסט ובבוקארעסט לא ידוע רק שהיה שם יעקב בן מן אחד משקלאב י"ל דלא חיישינן שמא בעלה של זו יצא משם ולא נודע כלל מביאתו ויציאתו והמת הוא יעקב בן מן שני משקלאב. כמו דלא חיישינן בגט בכה"ג בלא שכיחי שיירתא ולא הוחזקו שני יב"ש. אף אם הלא הוחזקו אינו טוב רק כשידעינן שבעלה של זו עבר דרך שם. ואף אם בגט אין להקל אפי' בכה"ג כ"א בדידעינן ממש שמזה יוסף בן שמעון נפל כו'. מ"מ הכא עדיף משום דהאשה שמשקלאב אומרת עכ"פ שבשקלאב לא נודע ולא הוחזק שיש עוד אשה אחת שבעלה נעלם מן העין ושיהיה שמו יעקב בן מן כמו בעלה כו'. ובודאי אם איתא דהיה בשקלאב עוד אשה אחת שבעלה נעלם מן העין קלא הוה ליה. כ"ש אם איתא שיהיה שמו כשם בעלה של זו כו':

קיצור. בנד"ז שבבוקארעסט לא הוחזק רק יעקב בן מן אחד משקלאב שהתגורר שם זמן רב וידוע שבעלה של זו יעקב בן מן התגורר שם זמן רב זה הוי כלא הוחזק יב"ש בעירו. ועדיף מיניה. ועוד דאיכא תרי לא הוחזק. האחד בבוקארעסט הב' בשקלאב: