א

סימן עח

בנטבע בנהר דיניעסטור ר"ח טבת סמוך למנחה בתוך העיר אצל הריחיים ובמקום הטביעה וסמוך לה עמדו אנשים כמה שעות ולא נמצא ואחד ושמו אברהם בן בנציון הלך ג"כ על שפת הנהר להלאה ממקום טביעתו אולי ימצא שם כי האינם יהודים פרשו מצודות ע"פ ציווי המושל אולי ימצאו אותו ונשתהה האיש הנ"ל בהילוכו על שפת הנהר יותר משתי שעות ואמר אונ מי האט אים ניט גיפונין אונ ניט גיזעהין ארויף קומען אונ ארויס קומען עכ"ל. גם יש איזו סימנים בבגדים מנטבע שמצאו אותו אינם יהודים אחר זמן אך לא ראו יהודים מציאת הנטבע ולא הבגדים כ"א שמעו כן מהם. ולפי דבריהם הבגדים שהיה על הנטבע הנמצא בהנהר הם כמו הבגדים שהיו על בעלה של זו כשנטבע והסימנים אינם סי"מ. (וגם יש קצת ריעותא בעדות זו שנסעו היהודים על הנהר לראות הנטבע הנמצא ולא מצאו אותו הגם שיש תירוץ ע"ז כמבואר הכל בהגב"ע לכן איני מעמיד כ"כ על ענין זה מהבגדים):

בירושלמי פב"ת דיבמות ה"ד אמתניתן נפל למשאל"ס אמר ר' אבהו אם היה הים גליני (פי' בקה"ע שהים מגולה ואין דבר מקיף ראייתו מכל צדדיו) והביט לארבע רוחותיו וראה שאין שם בריה (היוצא או מגביה ראשו חוץ למים) משיאין את אשתו (אם שהה שם כדי שתצא נפשו דודאי נטבע ומת שאילו הי' חי היה נראה יציאתו) ולפ"ז גילני זהו ע"ד מ"ש בגמ' בשבת פרק המוציא יין (דף ע"ז סע"ב) גילתא גלי ותיב פרש"י כשהוא יושב מגלה עצמו שלא ישב עליו כו' וע"כ נקרא גילתא ע"ש זה הגילוי. ועד"ז י"ל פי' הים גליני היינו כשהים מגולה. ובפני משה בפירושו שם גליני צ"ל גבולני שיש לו גבולים סביב והביט כו' וכדמפרש אביי בבבלי דמים שיש להם סוף הוא כל שעומד ורואה מארבע רוחותיו עכ"ל. וכן מצאתי שפירש בשו"ת ושב הכהן סי' כ"ו שדחה פירושו של קה"ע וז"ל אם הים גליני פירוש שיכול לראות שפתו מכל ארבע רוחותיו אבל אם אינו יכול לראות שפתו אע"פ שיכול לראות מקום רחוק כ"כ שיש בכדי שתצא נפשו אפ"ה אין משיאין אשתו משום דחיישינן שמא גל טרדו וכו' ואף שהוא תחת המים חיישינן שמא הגל טרדו כו' יעו"ש. נמצא תשו' ושב הכהן ס"ל כפי' הפני משה אמנם בתשו' חמדת שלמה חאה"ע סי' מ"ב דחה פירושו של הפני משה וקיים פירושו של הקה"ע. ובאמת פירוש הפ"מ דגליני היינו גבולני הוא דוחק דמה ענין גליני לגבולני. ואפ"ל ע"ד טרוקו גלי פ"ד דברכות (דף כ"ט). אך בהג"ה בפני משה שם דפוס ווארשא כ' ג"כ היפך פירושו שמבפנים וז"ל פי' הים גליני כשהים שוקט ונח ואין הרוח מנשבת כלל קורין לו בערבי גליני ובלעז קלמא. ועי' בתשובות משיבת נפש להגאון בעה"מ ספר גט מקושר ושם סי' כ"ג שהשיב להחמדת שלמה וכ' שיש לגרוס בירושלמי אם לא היה הים גילני וע"ש עוד מזה סס"י ל"ה. עוד כ' בתשו' ושב הכהן דלש"ס דילן ביבמות (דף קכ"א סע"א) דחיישינן למחלה של דגים לא קיי"ל כהירושלמי והוא עצמו כתב שהב"ח בתשו' סי' ע"ט וסי' ק"ד שהתיר בנטבע תחת הקרח לא ס"ל כן וגם האידנא בנהרות שלנו ליכא כלל מחילה של דגים עיין בפרש"י שם. קיצור. הירושלמי לפי' הקה"ע מתיר כשהים מגולה והביט לארבע רוחותיו וראה שאין בריה היוצא או מגביה ראשו. כ"כ הקה"ע וכ"כ בתשו' חמדת שלמה חאה"ע סי' מ"ב. ובהג"ה בפני משה דהיינו בדליכא גלי הים וכ"כ המשיבת נפש סי' כ"ג וסי' ל"ה. והפני משה ותשו' ושב הכהן מפרשים הירושלמי באופן אחר:

ונחקור לפי' הקה"ע דלכאורה לפירושו קשה על תשובת הרא"ש כלל נ"א סי' ג' וז"ל החכם רבי נתן ס"ט על אודות האשה שאמר העו"ג שטבעה הספינה שבעלה הי' בה והי' רחוקה מן היבשה כשלשים מיל ונסתפקת אם נקרא זה מים שיש להם סוף לפי שבים נראים ההרים ברחוק ל' מיל וגם היבשה נראית להם כדוגמא בעלמא ברחוק ל' מיל דע כי אין להסתפק בזה ומים שיש להם סוף כל שעומד ורואה מד' רוחותיו וכיון ששהה בכדי שתצא נפשו ונסתכל בד' רוחותיו סביב ולא ראהו עולה ודאי מת אבל הכא אם עלה ברחוק ל' מיל ממנו לא הי' יכול לראות ועוד אם מצד א' היה הספינה בתוך ל' מיל של יבשה היתה רחוקה משאר צדדים הרבה ע"כ איני יכול למצוא לה היתר עכ"ל תשובת הרא"ש. ומשמע מדבריו דהעו"ג הי' עומד במקום הטביעה כגון על ספינה אחרת וראה שלא עלה דאל"כ שלא נשתהה שם לראות כלל א"כ למה הוצרך לומר אם עלה ברחוק ל' מיל ממנו לא הי' יכול לראות ועוד כו' היה לו לחוש שתומ"י שעבר הגוי ממקום הטביעה עלה בעלה של זו ברחוק שני או שלשה מילין ממקום הטביעה. א"ו מוכרח שהי' עומד ורואה ולכן רק חש שמא עלה ברחוק שלשים מיל ממנו שלא הי' יכול לראות כי שם נראה להם היבשה ברחוק שלשים מילין רק כדוגמא בעלמא וא"כ קשה שהרי יש למצוא לה היתר גמור ע"פ הירושלמי הנ"ל דהא ודאי אפי' בכדי עשרים מיל יש שיעור כדי שתצא נפשו וא"כ אין חשש שמא עלה כרחוק שלשים מיל ממנו ולא היה יכול לראות כ"כ מרחוק כו' שהרי גם בעשרים מיל מוכרח שיצא נפשו והרי עשרים מיל משמע יכול לראות וזהו עצמו דין הירושלמי אם הי' הים גליני כו' כנ"ל. ובקונטרס שבסוף ספר מכמ"א סי' ח' סעיף ג' כ' בשם הרא"ש באופן אחר וז"ל מים שיש להם סוף הוא כל שעומד ורואה מד' רוחותיה. אבל הכא אם עלה ברחוק ג' מילין ממנו אינו יכול לראותו. הרא"ש כלל נ"א סי' ג' עכ"ל. לפ"ז לק"מ דכיון שברחוק ג' מילין אינו יכול לראות אם עלה הרי בג' מילין י"ל ליכא שיעור כדי שתצא נפשו לכן שפיר חיישינן. אבל בתשו' הרא"ש שלפנינו כתב ל' מיל ולפ"ז ודאי קשה על הרא"ש מהירושלמי ועוד קשה מ"ש הרא"ש ועוד אם מצד אחד הי' הספינה בתוך ל' מיל של יבשה היתה רחוקה משאר צדדין הרבה ע"כ אינו יכול למצוא לה היתר עכ"ל וזהו ודאי מבואר בפירוש בירושלמי שאם הים גילני וראה שאין שם בריה משיאין את אשתו והירושלמי מיירי מסתמא אף באמצע הים שרחוק מהיבשה מאה פרסאות עד"מ עכ"ז אם ראה לארבע רוחות כו' מוכרח דס"ל להירושלמי שבכדי שהעין רואה יש כדי שתצא נפשו לכן לא חיישינן שמא עלה מרחוק הרבה יותר מכדי שליטת העין אלא כיון שראה בכדי שהעין שולט לראות וראה שאין שם בריה יוצא מסתמא ודאי מת וא"כ מהו טענת הרא"ש שהספינה היתה רחוקה הרבה מהיבשה משאר צדדין מה איכפת לן כיון שנתעכב העו"ג שם במקום הטביעה וראה לארבע רוחות ולא ראהו עולה וע"כ שיצא נפשו ומת ונצטרך לדחוק ולומר דהרא"ש מפרש דהים גילני כפירוש ההג"ה בפני משה שאין הרוח מנשבת כלל שאז יכולים לראות מרחוק הרבה ובנדון הרא"ש לא היה ידוע דהים הוה גילני. אך עדיין אינו מיושב דהא לא חש רק שמא עלה ברחוק שלשים מיל שאז לא יכול לראות. אבל בשיעור עשרה מיל או ט"ו מיל משמע שהיה יכול לראות שלא עלה וא"כ י"ל שיש עי"ז ג"כ היתר דהא בשיעור זה יש ג"כ כדי שתצא נפשו וכש"כ לפ"ד תשובת מהרי"ט חאה"ע סי' כ"ו דשיעור שתצא נפשו הוא שעה קלה כדלקמן ונצטרך לומר דהרא"ש ס"ל כשטת הריב"ש דשיעור כדי שתצא נפשו הוא שני שעות או י"ל דאם יש גלים בים יוכל להיות שהים טורדו גם בחצי שעה מרחק רב. ומ"מ אין לדחות הירושלמי מחמת תשובה זו דהרא"ש כיון שלא הביא הירושלמי ועוד כי המכתב מאליהו הביא תשובה זו באופן אחר כנ"ל:

קיצור. מתשו' הרא"ש כלל נ"א סי' ג' משמע דלא ס"ל כהירושלמי דהא עפ"ז הירושלמי היה יכול למצוא לה היתר. ונצטרך לומר שלא היה הים גילני וגם לפ"ז עדיין אינו מיושב אך יש גירסא אחרת בתשו' הרא"ש ועכ"פ אין לדחות הירושלמי מחמת תשובה זו. וקצת קשה לי דלפמ"ש הקה"ע שצריך לראות ג"כ שלא הוציא ראשו חוץ למים והרי ראשו הוא שטח מועט א"כ זה לא יכול לראות כ"כ למרחוק דבשלמא לראות שלא יצא לגמרי מן המים זה ודאי שולט העין למרחוק. אבל לראות שלא הוציא ראשו אין יכול העין לראות כ"כ למרחוק וכ"כ בתשו' הגאון מוהר"ח ז"ל שיובא לקמן וכתב שם אות ג' דלראות בדבר פרטי לא יוכל לראות יותר ממיל. והביא ראיה מהא דהגר שאמרה אל אראה במות הילד הגם שזה אינו ראיה כ"כ עכ"פ הסברא נכונה וכיון שכן נחוש שמא הוציא ראשו חוץ למים ברחוק ג' מילין עד"מ וזה לא ראה ועי"ז יכול אח"כ לשוט תחת המים יותר מכדי שליטת העין של הרואה כשיעור ג' מילין אלו. ומוכח לכאורה דמ"מ כיון בכדי שליטת העין שלא יצא ועלה לגמרי יש שיעור כדי שתצא נפשו והרי ראה שלא יצא לא חיישינן לחששות יתירות שמא אחר שנטבע לגמרי וכיסהו המים ולא עלה במקומו ולא סמוך לו אעפ"כ שמא אחר כמה מילין חזר ועלה לשעה ורגע והוציא ראשו ולא עצר כחו לשוט ע"פ המים כ"א חזר ונטבע תחת המים ואעפ"כ שט הרבה מאד אחר כך תחת המים ביותר ג"כ מכדי שליטת עין הרואה דהיינו כפי השיעור שאנו חוששים שישוט תחת המים מתחלת טביעתו י"ל דכולי האי לא חיישינן. אלא השיעור בכלל הוא כדי שליטת עין הרואה שלא יצא מהים שיש בזה כדי שתצא נפשו או אפשר י"ל דס"ל להירושלמי דגם הושטת ראשו יכול לראות למרחוק עד בכדי שתצא נפשו וכיון שלא ראה הושטת ראשו מתוך הים וגם ראה שלא עלה מהים בשיעור שהעין רואה הרי זו תנשא ולפ"ז אפשר שיש מכאן ראיה דהירושלמי ס"ל כדעת מהרי"ט והב"ח דלקמן אות ג' דס"ל ששיעור כדי שתצא נפשו הוא ערך חצי שעה לבד ופליגא אהריב"ש ושיעור חצי שעה י"ל סגי במהלך ד' או ה' מילין ובשיעור משך זה י"ל דיכול לראות בטוב אף גם שלא הוציא ראשו. ומ"מ אינו מוכרח להחליט כן מהירושלמי כי יש ליישב גם להריב"ש דגם כמשך שישוט בשני שעות יכול לראות ע"פ הים שלא עלה והחשש שמא הוציא ראשו מקודם כו' יש ליישב ג"כ כמו שכתבתי. וזה נראה יותר אמת:

קיצור. קשה כי הושטת ראשו שהוא שטח מועט י"ל זה אינו נראה כלל למרחוק כמו עלייתו לגמרי מהים שזה נראה גם למרחוק וא"כ איך התיר הירושלמי כשהים גילני משום שבכדי שהעין רואה יש כשיעור שתצא נפשו כיון בכדי שהעין רואה הושטת ראשו ליכא כדי שתצא נפשו א"כ חיישינן שהוציא ראשו מהים קודם שיצא נפשו ואף שלא עצר כח וחזר ונכסה מ"מ עי"ז ששאף רוח ואויר היבשה שט אח"כ תחת המים יותר מכדי שליטת עין הרואה. ויש ליישב דחששות יתירות לא חיישינן דוגמת הבו לא להוסיף עלה וכיון בכדי שליטת העין שלא יצא יש כשיעור שתצא נפשו סגי לא חיישינן עוד לסיבות רחוקות דאף אם הוציא ראשו כיון שלא עצר כח לשוט ע"פ המים וחזר ונטבע וכסהו המים לא יכול לשוט תחת המים בסך הכל לא יותר משתי שעות כמו אילו לא הוציא ראשו: