ד

אך באמת לכאורה מוכח מזה גם דלא כשטת התוס' דס"ל ג"כ דלא היתה מסל"ת רק ע"י שהוציאה מקלו כו' ונסתייעו מהירושלמי. ובאמת גם במרדכי סי' פ"ז מבואר דלר' אחא בירושלמי לא היה הפונדקית מסל"ת כלל דלא כש"ס דידן וכן מבואר בהגמי"י פי"ג מה"ג בשם ראבי"ה ולפ"ד י"ל דהרי"ף ס"ל דאפי' לר' שמואל בר סוסרטא בירושלמי שם דאמר עשו אותה כמסל"ת י"ל דמ"מ לא פירשו דמיירי שבכתה. וכמ"ש בש"ס דילן. אלא שעשו אותה כמסל"ת אע"פ שלא בכתה וכן מוכרח לכאורה בירושלמי דמקשה שם אר' שמואל מהא דר"ש בן לקיש דאמר כל ששואלין אותו והוא משיב אינו כמסל"ת והוכרח לתרץ דהא דר' שמואל לא אתיא כר"ש בן לקיש. ואי איתא דמיירי שבכתה תחלה. א"כ לק"מ מר' שמעון ב"ל וכדאמרי' בהדיא בש"ס דילן והא איו חבירינו קאמרו לה. ור"ל דא"כ הרי שאלו אותה וכל שמשיב אחר שאלה אין לו דין מסל"ת וזהו כרשב"ל בירושלמי. ומתרץ כיון דחזיתינהו בכתה כו' ור"ל דבכה"ג חשיבא מסל"ת מצד הבכייה שקדמה להשאלה. ומדהוכרחו בירושלמי לומר דהא דר' שמואל אינו כרשב"ל ע"כ צ"ל דהירוש' פליג על אוקימתא דש"ס דילן ולא מיירי שבכתה. וא"כ כיון דש"ס דילן לא ס"ל כהירושלמי אין שום ראיה מהירוש' ולפי ש"ס דילן ודאי י"ל שהפונדקית חשיבא מסל"ת ממש. ואעפ"כ ס"ל לרבנן דגרועה מעדות דאשה. ובהא א"ש דעת הריב"ש בתשו' סי' שע"ז סד"ה במה שדנת בענין עובד כוכבים מפי עובד כוכבים שכתב כיון דעובד כוכבים מסל"ת חידוש הוא והבו דלא להוסיף כו' ואע"ג דעבד מפי עבד ושפחה מפי שפחה מהימני שאני הני כו' ולא ס"ל הקל וחומר שבמהרי"ק שרש קכ"א ובתה"ד סי' רל"ט דהא גמל"ת עדיף מעדות דאשה כו' והיינו לפי שהריב"ש נמשך אחר שיטת הרי"ף ודעימיה. וע"ש בתה"ד דלא הביא רק פירוש ראשון דרש"י במשנה. וע"ש מה שהביא ראיה לנגד מהתוס' (דקט"ו ב') דאשה וע"א בספינה כו' וכ"ש גמל"ת. מדקאמר וכ"ש משמע דגרע מאשה. ומה שדחה אינו מוכרח. וכ"מ בהדיא בכמה מקומות כמו בתשו' מיימוני סס"י ט' ובהרא"ש במ"ק סס"י ע"ט דכתבו ואפי' שפחה ואפי' עד מפי עד ואפי' גמל"ת עכ"ל משמע דגרע משפחה ועד מפי עד. ועי' בתוס' פ"ג דגיטין (דכ"ח סע"ב) ועוד אומר ר"י דדילמא הא דעובד כוכבים מסל"ת כשר לעדות אשה היינו כו' אבל יוצא כו' ע"ש. ובודאי דאשה כשרה בכה"ג. וז"ש הרא"ש שם סס"י ה' ובלבד שיהא ישראל מעיד שיוצא כו' ור"ל לאפוקי גמל"ת והק"נ שם ס"ק ט"ו פי' הטעם דאע"ג דגמל"ת מהימן מלתא דשייכי ביה עבידי לאחזוקי שקרייהו אפי' מי שאינו מערכאות שלהן. ולא שת לבו שבתוס' מבואר הטעם בענין אחר כנ"ל. והנה הטור רס"י י"ז עשה מחלוקת בין הרמב"ם והרא"ש בענין נהרג ע"י ערכאות שכתב ומדברי א"א הרא"ש יראה שאפי' אמרו נהרג שלא על ידם אינם נאמנים. והב"י כ' שאינו יודע מניין לו להטור כן בהרא"ש והב"ח סעיף י' כתב דהיינו ממ"ש הרא"ש בגיטין שם ובלבד שיהא הישראל כו' וכמ"ש התוס' הנ"ל אלא דהרא"ש ס"ל דדוקא שמע מקומנטריסין וכמ"ש מהרא"י בפסקיו סי' ל"ד ראיה ע"ז דשאר עובדי כוכבים מהימני הובא בחמ"ח ס"ק כ"ח. וצ"ל דא"כ יהיה קשה על התוס' דגיטין (דכ"ח סע"ב) דס"ל דאפי' שאר עובדי כוכבים לא מהימני. ממ"ש מהרא"י דא"כ אמאי נקט התנא שמע מקומנטריסין כו' ליתני שמע מן העובדי כוכבים כו'. וצ"ל דהתוס' בשם ר"י לא כתבו כן דכל גמל"ת אינו נאמן בכה"ג אלא לפי הקושיא דעדיין אינו יודע דקומנטריסין עבידי לאחזוקי כו' דא"כ אין חילוק בין קומנטריסין עצמן לשאר עובדי כוכבים ולק"מ קושיית מהרא"י אבל לבתר דאסיק בגמרא דקומנטריסין עבידי כו' א"כ מוכרח כמהרא"י. שוב מצאתי כן במרה"צ ססעי"ף י"ד ס"ק נ'. ומ"מ עכ"פ מדברי התוס' בשם ר"י מובן דעובד כוכבים מסל"ת גרע מעדות אשה:

קיצור וזה דלא כהתוס' ג"כ ומה שנסתייע התוס' מהירוש' י"ל דהא מוכרח מהירושלמי דלא ס"ל דמיירי שבכתה. והנה מכמה פוסקים מוכרח דעובד כוכבים מסל"ת גרע ממתכוין דאשה. וזה כהרי"ף וסיעתו ולא כהתוס':