א

סימן עז

השאלה מבוארת מתוך התשובה משנה סוף יבמות (דקכ"ב ע"א) ר' עקיבא אומר לא ע"פ אשה כו' אמרו לו כו' ולא תהא כהנת כפונדקית (כלומר וכי לא תהא בת ישראל או כהנת מיוחסת נאמנת כפונדקית זו גרועה ובגמרא מפרש מאי גריעותא). אמר להם לכשתהא הפונדקית נאמנת (כלומר לכשימצא דבר זה אמת שהאמינו את הפונדקית שהרי לא עליה סמכו אלא לפי תומה הסיחה והביאה להם מקלו ותרמילו). הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וס"ת שהיה בידו (ס"א לכשתהא כפונדקית נאמנת כלומר באותו ענין שהאמינו הפונדקית הוי נמי שאר אשה נאמנת שהרי הפונדקית הוציאה להן ועל הסימנים סמכו) עכ"ל המשנה ופרש"י. ולכאורה נראה ההפרש בין שני הגירסות והפירושים דרש"י דללשון ראשון תשו' ר' עקיבא העיקר הוא דכיון דהיתה מסל"ת אין ללמוד מזה לדין נאמנות אשה במתכוין. דאע"ג דנכרית היתה מ"מ כיון דלפי תומה הסיחה עדיף זה ממתכוין דכהנת. ומ"ש רש"י והביאה להם מקלו ותרמילו צ"ל משום דעי"ז דוקא חשיבא מסל"ת דאל"כ אין כאן מסל"ת גמור וכמ"ש בתשובת מהרמ"ל סי' ק"ל וז"ל אלא ודאי אליבא דכולי עלמא אפי' הא בשביל דחזיתינהו בכיא לא נחשב בשביל זה מסל"ת ממש. אלא הוי התחלת מסל"ת קצת. וע"י שאחר ששאלו אותה איה חבירנו הוציאה להם מקלו ותרמילו ס"ל לרע"ק דנעשה מסל"ת גמור ולכך אמר רע"ק דאין ראיה מכאן שתהא אשה נאמנת בתורת עד אחד עכ"ל. וטעמא דחכמים י"ל משום דס"ל להיפוך דעדות אשה אף במתכוין עדיף טפי גם ממסל"ת דעובד כוכבים. וכן משמע בגמרא דאמרינן מאי גריעותא דפונדקית אמר רב כהנא פונדקית עו"ג היתה ומסל"ת היתה זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו. ופשוט דענין מאי גריעותא דפונדקית לא בעי אלא אליבא דחכמים דאמרו ולא תהא כהנת כפונדקית וכדפרש"י במשנה כפונדקית זו גרועה וע"ז שואל הש"ס מאי גריעותא דפונדקית ואומר רב כהנא פונדקית עו"ג היתה ומסל"ת היתה. מזה מבואר דאע"ג שהיתה מסל"ת ממש עכ"ז גריעא מעדות כהנת במתכוין. והדין נותן כן דהא בהדיא קיי"ל בב"ק (דף קי"ד ב') דאין מסל"ת כשר אלא לעדות אשה בלבד משא"כ בשאר איסור דאורייתא אינו נאמן ואפי' בדרבנן י"א דאינו נאמן ועי' בי"ד סי' ס"ט סעיף י' ובב"י שם ובפר"ח שם ובש"ך רס"י צ"ח ובט"ז שם ובא"ח סי' תקי"ג במ"א. ואילו אשה נאמנת באיסור דאורייתא ג"כ עי' בי"ד סס"י קכ"ז. ואע"ג דרש"י בב"ק שם פי' דמסל"ת היינו בתינוקת ישראל מ"מ כל המפרשים פי' ג"כ אעובדי כוכבים וכנ"ל. ובזה מתורץ קושיית התוספות כאן וא"ת מאי מייתי רבנן ראיה מן הפונדקית דקא מסל"ת היתה. וביאר דבריהם בתשו' צ"צ סי' מ"ב דהא צ"ל שגם לדברי רבנן עו"ג מסל"ת היתה. וא"כ קשיא מאי מייתי רבנן ראיה מן הפונדקית דשאני פונדקית דלא האמינוה בתורת עדות אלא במסל"ת. אבל אשה ישראלית שמתכוונת להעיד מנלן דתהא נאמנת זהו ביאור קושיית התוס' וחזקה היא עכ"ל. ולפמ"ש י"ל דלק"מ דאדרבה הא חזינן דאשה נאמנת אף במתכוונת להעיד יותר מעובד כוכבים במסל"ת בכל איסורין שבתורה. א"כ מאחר דכאן גם עובד כוכבים מסל"ת נאמן כ"ש שתהא אשה נאמנת אף כשאינה מסל"ת. והוא קל וחומר עצום. ואדרבה לפ"ז קשה על דברי רע"ק מה משיב דאין ללמוד אשה במתכוונת להעיד מעובד כוכבים מסל"ת. הא נהפוך הוא. ועי' במהרי"ק שרש קכ"א שעלתה זו הסברא לפניו דלרבנן עדיף עדות אשה במתכוין מעובד כוכבים מסל"ת ולרע"ק הוא בהפך וזהו פלוגתא שלהם וכמ"ש לקמן אות ב'. אכן לגירסא ופי' שני דרש"י י"ל דגם רע"ק ס"ל דודאי עובדי כוכבים מסל"ת גרע ממתכוין דאשה וכדאמרינן בגמרא מאי גריעותא כו' וזה אמת לדברי הכל אלא דהכא גבי פונדקית ס"ל לרע"ק דעדיפא כיון דמלבד שהיתה מסל"ת גמור ע"י הבכייה כמו דס"ל להרי"ף וכל הנמשכים אחריו שמצד כיון דחזיתינהו בכתה חשיבא מסל"ת גמור נוסף ע"ז עוד שהוציאה להן מקלו ותרמילו וס"ת שהיה בידו הנה על הני סימנים סמכו להאמינה. משא"כ לולי הסימנים אף שהיתה מסל"ת גמור ע"י הבכייה עכ"ז לא מהימנא רק ע"י הסימנים סמכו להאמינה מש"ה אין מכאן ראיה לשתהא אשה נאמנת. אף דעדיפא ממסל"ת מ"מ הסימנים עדיפי עם מסל"ת. ורבנן ס"ל דהעיקר שהאמינוהו הוא משום שהיתה מסל"ת ולא מצד סימנים ומסל"ת ע"כ ס"ל דכ"ש שתהא אשה נאמנת. והנה במרה"צ לאחר שפלפל בסוגיא זו טובא בס"ק נ"ב ע"פ שטת התוס' והביא בזה כמה שיטות עכ"ז מצאתי בו סס"ק ס' שכתב לפרש הסוגיא ע"ד שכתבתי:

קיצור. ללשון ראשון דרש"י פלוגתא דר' עקיבא ורבנן הוא דלרע"ק מסל"ת דעובד כוכבים עדיף ממתכוין דאשה ולרבנן הוא בהפך עי' ב"ק (קי"ד ב') וללשון שני לכ"ע עדות אשה עדיף אלא דרע"ק ס"ל דמסל"ת דפונדקית הוא דעדיפא כיון שמלבד שהיתה מסל"ת ג"כ הוציאה להם מקלו ותרמילו כו':