א

סימן עד

ע"ד העגונה זה י"א שנים שבעלה נטבע בנהר דווינא. בתחלת טביעתו נחבט בכח בדף עב אחד. ור"ל מעל' דהוי טריפה כדין ריצצתו הכותל. ואע"פ שעמד אח"כ על האבן אין זו עמידה טובה. הנה להתיר בספק טריפה במשאל"ס אנ"ל מהגמרא (דק"כ ע"ב) ומי מצית לאוקמי כר' שמעון בן אלעזר כו' ומאי קושיא הלא כיון שנחתך מן הארכובה ולמעלה הרי אינו יכול לחיות כ"א ע"י שיכוה אח"כ. ונהי דלענין טריפה אינו טריפה מה"ט משום דכל שאפשר לחיות ע"י רפואה אינו טריפה. אף שהוא אפשרי רחוק דטרפה האמורה בתורה הוא שא"א לה לחיות כלל כדמשמע בפרק השוחט (דל"ז ע"א) דהוא ק"ו ממסוכנת רק לדעת היש"ש לבד יש מיעוטא דמיעוטא דטרפה חיה וכיון דגם לר' שמעון בן אלעזר כשנחתך רגלו מן הארכובה ולמעלה רחוק שיחיה כי זה שיזדמן לו שיכוה רחוק הוא ובפרט כשנטבע במשאל"ס. וא"כ מאי מקשה הש"ס בפשיטות שא"א להעמיד המשנה מן הארכובה ולמעלה תנשא כר' שמעון בן אלעזר משום שיכול לכוות ולחיות הא כיון דספק הוא עכ"פ אם יכוה לכן במשאל"ס תנשא דהא ה"ל ספק באיסור משאל"ס. אע"כ דפשיטא להש"ס דאף במשאל"ס דרבנן אין להתיר כשיש ספק שמא יכוה. וכן הוכיח בתשו' הריב"ש סי' שע"ט כה"ג מקושיא זו דאין מעידין על המגוייד הוא מדאורייתא כו'. ומאחר שמוכרח מהגמרא דכל שיש ספק שמא יכוה ויחי' אין מעידין עליו אף במשאל"ס דרבנן א"כ בנד"ז אף אם נדמיה לנפולה ה"ל ספק טריפות כדפרש"י בזבחים פרק התערובות (דע"ד ע"ב) דנפולה נק' ספק טריפה. דאתחזק בה ספק טריפות. ולשון דאתחזק בה ר"ל דאם היא רק ספק טריפה א"כ נימא שיעמידוהו על חזקתו חזקת כשרות לפ"ד הפוסקים דס"ל דמוקמינן אחזקה מדאורייתא ע"ז אמר רש"י דאתחזק בה ספק טריפות היינו דע"י שנעשה בה מעשה הנפילה אתי מעשה זו ומוציאה מידי חזקת בריאות וכשרות. ועכ"ז נשאר הדבר בספק ונק' ספק גמור מן התורה. וכיון שהוא רק ספק לא עדיף מן הספק דיכול לכוות. דאע"פ ששם מהני הספק לרשב"א להכשיר לגמרי. זהו משום דכל שאפשר שתתרפא אינו טריפה האמורה בתורה. והכא גבי נפולה הספק שאם נתרסקו אבריה אין לה שום רפואה ולכן ה"ל טריפה מספק כיון שיש ספק שמא אין לה שום רפואה ה"ל ספק טריפה. משא"כ גבי טריפות דנחתכו רגליה מן הארכובה ס"ל לר' שמעון ב"א דאם תכוה ודאי תחיה אף שהוא ספק אם תכוה זהו אינו פוסל. אבל לדידן לענין ספק הנה בספק טריפה דנפולה הוי ספק שמא יחיה מצד זה כמו בהספק דשמא יכוה. ושקולים הספיקות. א"כ כמו גבי ספק שמא יכוה אין מתירין אף במשאל"ס כמו כן בספק טריפות דנפולה אין מתירין אפילו במשאל"ס (ע' במפתח):

ועוד י"ל ראיה מן המשנה מן הארכובה ולמעלה תנשא מן הארכובה ולמטה לא תנשא. וארכובה זו הוא לכ"ע הארכובה העליונה מקום חיבור הקולית והשוק. דהיינו המקום הנקרא קניא. ובש"ע סעיף ל"ב שמשיאין את אשתו לאחר י"ב חדש שטריפה אינה חיה י"ב חדש וכ"כ בהריא"ז בש"ג שכן מבואר בתלמוד ירושלמי. וא"כ יש להקשות איך אומר המשנה מן הארכובה ולמטה לא תנשא הא שם בארכובה השנייה ובתחתיתה סמוך לקרסול הוא צומות הגידים דכן הוא בבהמה. וגם באדם כן הוא כמ"ש בספר המכריע ססי"ח וז"ל והא מעשים בכל יום כשחותכים רגלי הגנבים (מסתמא כן היה בזמנו שהיה תחלת אלף הששי כמדומה שהיה בצרפת או במדינות אחרות הסמוכים לשם) מודדין למעלה מן הקרסול ארבעה טפחים כדי שיתרחקו ולא יחתכו במקום צומת הגידין וחותכין שם והוא חי עכ"ל והבית מאיר סי' י"ז ססע"י ל"ב. ואני בעניותי איני יודע אם באדם הצומת הגידים הם באותו מקום הארכובה כו' ע"ש שנסתפק שמא באדם צומת הגידין הם בארכובה העליונה הנקרא קניא. וגרם לו שלא ראה את ספר המכריע הנ"ל דביאר בהדיא שהם באדם ג"כ בסוף עצם השוק כמו בבהמה. גם מן הארכובה ולמעלה דגבי בהמה בפרק בהמה המקשה הרי ס"ל להרי"ף וסיעתו כמ"ד בגמרא דהיינו ארכובה העליונה ומ"מ צומה"ג הם בארכובה התחתונה וכן הוא באדם ג"כ והיינו דצומה"ג הם בתחלת הרגל. וכיון שכן גם באדם אם נחתך מן הארכובה ולמטה במקום צומה"ג שהוא טריפה ראוי דתנשא לאחר י"ב חדש כמו במן הארכובה ולמעלה וביותר יקשה זה על מתניתן דמיירי במשאל"ס דהוי איסורא דלכתחלה א"כ עלה בידם רגלו למטה מהארכובה אם הוא במקום צומת הגידין שא"כ נחתכו צומת הגידין אמאי לא תנשא:

והנה רש"י ספ"ק דמכות (דף ז' ע"א) אמתניתן ר"ט ורע"ק אומרים אלו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם כו' ובגמ' שם ראיתם טרפה הרג או שלם הרג כו' את"ל שלם הרג פרש"י שיאמרו בדקנוהו לאחר מיתתו מכל שמונה עשר טריפות עכ"ל הרי ס"ל בפשיטות דכל שמונה עשרה טריפות המבוארים במשנה וגמרא ר"פ א"ט הם כמו כן באדם וא"כ גם בסג"ר הוא בכלל שמונה עשר טריפות כמ"ש בגמרא ר"פ אלו טריפות והיינו בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה ומבואר בתוס' שם (דמ"ב ע"ב) דענין וכן שניטלו צומת הגידין הוא בכלל בהמה שנחתכו רגליה. ודבריהם מוכרחים בגמרא שם וע"ש במהרש"א. ואע"ג דטריפות נחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה לפ"ד עולא א"ר אושעיא הוא בעצם הקולית וכ"ד רב פפא אף לרב בשם רבי חייא פרק בהמה המקשה (דע"ו ע"א). וטריפות צומת הגידין הוא בתחתית עצם השוק מ"מ הכל נק' טריפות דרגליה. וכדברי רש"י מבואר בהריטב"א שם פ"ק דמכות וא"כ יקשה אמאי מן הארכובה ולמטה לא תנשא דמשמע גם אם הוא במקום צומת הגידין. וצ"ל משום דאף שעלה בידם הרגל במקום צומה"ג חיישינן שמא נתלש רגלו ממנו בעצם השוק למעלה ממקום צומת הגידין ועי"ז אינו טרפה כמבואר בגמ' חולין (דע"ו) דחותכה מכאן וחיה. ומה שעלה הרגל במקום צומה"ג חיישינן דהיינו שאחר כך נתלש חלק זה מהרגל שנתלש ממנו. ונשאר המקום שלמעלה מצומת הגידין בים. וזה הנתלש מהחלק הוא במקום צומת הגידין. וכ"ש להרמב"ן שבהרא"ש פרק בהמה המקשה סי' ז' י"ל דחיישינן שאף שנתלש ממנו הרגל במקום צומת הגידין כמו שעלה הרגל לפנינו חיישינן שמא אח"כ נתלש ממנו עוד מהרגל עד למעלה ממקום צומת הגידין וחזר להיות כשר וחי. הרי אף במשאל"ס דרבנן חיישינן לחששות ספקות כאלה שלא להתיר את אשתו. ולא תנשא אא"כ מהארכובה ולמעלה דאז אין שום ספק שהוא טרפה. וכיון דנתבאר דחוששין אף לספיקות כאלו שהם ספיקות רחוקים מכ"ש וק"ו בדין טריפות דנפולה במשאל"ס דאף אם נאמר שהספק טריפות זה הוא ספק שקול אין שום היתר כלל. והרמב"ן ס"ל דלא כל הטריפות שבבהמה הן באדם רק יש מהן ועי' מזה במרה"צ ס"ק קכ"ה לכאורה י"ל לדבריו הטעם דמן הארכובה ולמטה תנשא משום דצומת הגידין אינו טריפה באדם. אך זה דוחק דהא טריפות דנחתכו רגליה מבואר בהדיא במשנה פב"ת דיבמות דטריפה באדם כמו בבהמה. והרי התוספות ר"פ אלו טריפות ס"ל דטריפות צומות הגידין הוא בכלל נחתכו רגליה. א"כ גם צומה"ג טריפה באדם וכ"מ ממ"ש הטור סי' י"ז בשם הרמ"ה או שנחתכו גידי שוקיו. וא"כ להרמב"ן צ"ל ג"כ התירוץ כנ"ל לפרש"י. ועוד דאם להרמב"ן לא כל הטריפות שבאדם הן בבהמה א"כ גם בנפולה י"ל דאינה טריפה באדם. מה גם שיש טעם לזה דאדם שיש לו דעת מכין ומצמצם עצמו שלא תדחקנו הקורה כ"כ שהרי גבי בהמה ג"כ אם ידעה תחלה שרוצים להפילה אין בה חשש נפולה מפני שמתחזקת א"ע כמ"ש בגמ' ובטור סי' נ"ח ואם ידעה תחלה. מיהו י"ל טריפות נפולה נזכר כמה פעמים בגמרא נפל מן הגג ומת כמו בגיטין פמש"א במשנה אמר כתבו גט לאשתו ועלה לראש הגג ונפל ומת כו'. וביותר מבואר כן בסנהדרין פרק נגמר הדין (דמ"ה ע"א) משמע בנפילה מגובה עשרה טפחים יש ודאי שיעור טריפות: