ד

אך מפני תקנת עגונות נראה לצדד ע"פ סברת פסקי מהרא"י סי' קל"ט הובא בש"ע ססע"י ט"ו דאם יש אומדנות והוכחות שמת וגם נכרי העיד כן ע"י שאלה דומה למשאל"ס דאם נשאת לא תצא. וכדפי' דבריו בשו"ת מ"ב סי' מ"ו דדוקא ע"י צירוף כל הנ"ל עם קלא דלא פסיק הוא שכ' מהרא"י שאם נשאת לא תצא ודלא כהחמ"ח ס"ק ל"ג והב"ש ס"ק צ'. ובנד"ז דהוי ספק מסל"ת ספק מתכוין להתיר אפשר דלא גרע מע"י שאלה. הגם דנכרי ע"י שאלה ודאי אינו מתכוין להתיר אבל עכ"פ אין לו דין מסל"ת וא"כ ספק מתכוין להתיר ספק מסל"ת י"ל דלא גרע מודאי ע"י שאלה כו'. וא"כ לדבריו י"ל דמצטרף לאומדנות והוכחות דנדון דידן שנמצא החלל וטביעת עין במלבושיו ושנשתקע שמו ואבד זכרו זה שלש שנים וה"ל כדין משאל"ס. אך הרדב"ז בתשו' חלק על פסקי מהרא"י. ובאמת לכאורה דברי מהרא"י צ"ע דאומדנא לא דמי למשאל"ס דהוי רובא מעליא דאפי' בד"נ סמכינן עליה כמ"ש במרדכי דיבמות סי' קכ"ח משא"כ אומדנא לא מהני אפי' בדיני ממונות כדאי' בגמרא בסנהדרין (דל"ז). אך בנד"ז אם נמצא החלל בדרך שהלך בעלה של זו וגם לא נשמע בסביבות שנפקד שום אחר זולתי בעלה של זו (אך איני יודע אם כן הוא). אמנם אם כן הוא הרי יש סברת המבי"ט בק"ע סי' רכ"א אם נאבד יהודי בדרך כו' ע"ש. ועי' בתשובת שב יעקב סס"י י"א. ועם היות שבספר מרה"צ ססע"י י"ז ס"ק ס"ו השיג עליו טובא. אבל עכ"ז בהצטרף זה לטב"ע דכליו ולאומדנא דמהרא"י עם הספק גמל"ת אפשר דדומה לדין משאל"ס כפסק מהרא"י. ואפי' הרדב"ז אפשר לומר שיודה בזה. ואם היינו מחליטין כן ודאי י"ל שיש לסמוך בכה"ג ע"ד מהרי"ט וסיעתו דלשאילת כל מלבושיו לא חיישי' דבדרבנן נראה לסמוך ע"ז. אך לענ"ד אין להחליט כן (כי לבי נוקפי אם דומה צירוף הגדת הנכרי שבנד"ז לנדון דמהרא"י כי מהרא"י שם צירף משום דר' אחא בירושל' לא קפיד אשאלוהו כו'. אבל הכא הספק דמתכוין להתיר שהוא עצום מאד וגם שלא הגיד כן רק אחר זמן רב מה שראה בתחלה כו') ואף על פי כן י"ל שאין לחוש לשאילת כל בגדיו לפ"ד מרה"צ סס"ק פ"ח שכתב שבמקום עיגון יש לסמוך כו' מיהו עכ"ז לבי נוקפי כו' והכל לפי ראות כו' וא"כ בענין כנד"ז נ' לסמוך ע"ז. אך מפני שנוסף ע"ז עוד ריעותא שנמצאו הבגדים רק מונחים סמוך לו ולא עליו ממש שהחמיר בזה הב"ש ס"ק ס"ט אף שיש מקילים (היינו משמעות הצ"צ סי' ק"ו ועי' קצה"ח סי' רס"ב ונתי"מ שם ותשו' בית אפרים סס"י מ"ם ובמרה"צ ס"ק צ"ב שהאריכו בזה ויש שם כמה סברות) אין רצוני לומר בו לא איסור ולא היתר. אך אם קצת בגדים נמצא מלובש בהן רק קצת היו סמוכים לו ובין הכל הם כל מלבושיו יש לצדד להקל. ומיהו כל זה כתבתי רק להלכה ולא למעשה אם מצד שהגב"ע הראשון נאבד ממני ואיני יודע כלל תוכן המעשה אם מצד שאין רצוני לתקוע א"ע לדבר הלכה למרחקים רק כתבתי מ"ש למלאות רצון כבודו: