ב

אך באמת נראה דנ"ד הוי התחלה ממש כבכייה דפונדקית שאפי' היו שואלים ממנו אח"כ לא נפיק מדין מל"ת. דאפי' נימא כמ"ש מהריב"ל דהבכייה ה"ל כאילו אמרה שמת. כיון דחזיתנהו בכתה. הרי ה"נ מה שאמר וואש איז נישטא יוסף הוי הוראה על עצם העדות ממש ולא דמי כלל להא דאנה הנחת חביריך כו' מה גם לפמ"ש בתשו' צ"צ סי' מ"ב ד"ה ואע"ג דבנ"ד דגם בכיית הפונדקית היה אפשר לומר שעל צער אחר היתה בוכה כו' מ"מ כיון כו' ה"ה נמי גבי אנשיל אנשיל כו' ע"ש והובא בק"ע סי' ת"ו. ונ"ד עדיף מאנשיל אנשיל דכתב בתשובה הנ"ל ד"ה וכי תימא מאן לימא לן שכוונתו היה על מיתת אנשיל כו'. אבל הכא מה שאמר וואש איז נישטא יוסף ודאי הוה מעין מיתת יוסף לכן כשאמר אח"כ בפה מלא מהריגתו אמרי' סופו מוכיח על תחלתו או תחלתו מוכיח על סופו וחשיב מל"ת. ועי' עוד בשו"ת מ"ב רס"י ק"ה הובא בב"ש סט"ו ס"ק מ"ב ובק"ע סעיף שצ"ו ועי' בשו"ת שב יעקב חאה"ע סי' ט"ז ד"ה ומה שצידד להתיר משום שהנכרי הסיח לפ"ת כו'. מה גם שנוסף ע"ז שבנד"ז לא היה שאלה אח"כ מהאשה כלל כ"א תשובה לדבריו בלבד דלהרב"י ע"פ תשובת הריב"ש מהני כה"ג אפי' בענין במאי עסקיתו כמש"ש בהריב"ש אבל בכאן כו' שלא יהיה זה כשאלה למלח כו' וכיון שהמלח התחיל כו' ע"ש. והכא דגם ההתחלה שלו יש בה רמז וסיפור ממיתתו ממש כ"ע יודו דהוי מל"ת: