א

ונסתפק מר אם מה שאמר נישטא פייבש הוי התחלה כבכייה דפונדקית דאע"ג דהדרינן לישייליה דליגלי מילתא הוי מסל"ת לפי שבק"ע סי' ע"א הביא בשם תשו' מהריב"ל ח"ג סי' ו' דאם אמר מה נהיה מפלוני צ"ע אם הוה כהתחלת סיפור כמו בכייה דפונדקית וכבר פסק הריב"ש כל ספק מסל"ת להחמיר עכ"ל הק"ע. אמנם מתשו' מהרי"ט חאה"ע סס"י ל"ב משמע דכה"ג חשוב מסל"ת ושם תירץ תשו' מהריב"ל בענין אחר לא כמ"ש בק"ע:

והנה לפ"ד הרב"י בתשו' הובאה בק"ע סי' קמ"א דפסק להקל הצ"ע דתשו' הריב"ש סי' שע"ז דא"י ששואל במאי עסקיתו כו' הוי מסל"ת במאי שאמר אח"כ נהרג פלוני. ודלא כהרב מהר"י סמוט שבק"ע סי' קכ"ו. ושגדולה מזו הורה מהר"י בי רב הובא בק"ע סי' קמ"ב ובב"י. א"כ ודאי דכ"ש בנד"ז. אמנם בתשו' מהראנ"ח סי' ע"ה המובא בק"ע סי' רפ"ג וז"ל ואין נד"ז דומה לתשו' הריב"ש וגם הריב"ש בעצמו חזר בו למעשה עכ"ל הנה מ"ש ואין נ"ד דומה אף דאין חילוק בין במאי עסקיתו ובין למי אתם מבקשים צ"ל שהחילוק משום בנדון דהריב"ש כששאל במאי עסקיתו מה שהשיבו אנו מדברים באיש פלוני אין זה שאלה אלא תשובה דשאלתו כמש"ש וכן נראה שהמלח לא הבין מתשובתם שישאלו את פיו אם חי או מת הוא כו' כמ"ש כ"ז הריב"ש בתשו' סי' ש"פ הובאה ב"י. אבל בנדון דמהראנ"ח שהשיבו שמבקשים לשלמה הנחנק הוי זה כשאלה ולא תשובה לבד. ועי' כעין חילוק זה בתשובת הב"י שבק"ע סעיף קי"ג גבי ועוד גבי פונדקית שאלו אותה כו' ונ"ד לא שאלו כו' ע"ש. אך משמע מדברי מהראנ"ח דגם בנדון דהריב"ש אין להקל כיון שהריב"ש חזר בו והיינו כדעת הרב מהר"י סמוט ולא כהב"י. וכן נראה דעת הרמ"א בהג"ה סעיף ט"ו גבי במה אתם מדברים כו' ובעצי ארזים שם ס"ק נ"ו הקשה על רמ"א. ובמרה"צ שם ס"ק נ"ה כתב בשם הט"ז דס"ל כהריב"ש והב"י. ועי' ט"ז ס"ק י"ד ובתשו' מהר"א בן ששון סי' י"ב נטה להחמיר. אך אעפ"כ בנד"ז ודאי הוה התחלה ממש וכמ"ש בק"ע סעיף קי"ג הנ"ל בשם הב"י דמה שאמר אנה הנחת פלוני חבירך הוי התחלה כמו בכייה דפונדקית וכ"ש נ"ד הוי התחלה טפי. ומש"ש ועוד כו' ונ"ד לא שאלו כו' הרי ה"נ לא שאלתו כ"א רק השיבתו ער איז שוין נישטא שזה ודאי אינו לשון שאלה כלל. אך לכאורה תשו' מהריב"ל שבק"ע סי' ע"א שהביא כת"ר דס"ל דמה נהיה מפלוני י"ל שאינו התחלה פליגא אהא דהרב"י דמהו החילוק בין אנה הנחת חבירך למה נהיה מפלוני. ולכאורה זהו דומה ג"כ להנדון דמהרד"ך המובא בב"י בענין ממשה סוסי לא שמעת ממנו כלום כו' וא"כ נצטרך לומר דמהריב"ל והרב"י פליגי בפלוגתא דמהרד"ך ומהר"י טיטייסק. אך כת"ר הביא ראיה נכונה מתשו' מהרי"ט חאה"ע סס"י ל"ב דס"ל דאומרו מה היה לאותו פלוני הוי התחלה כמו אי הבל אחיך. והקשה לנפשיה מתשו' מהריב"ל הנ"ל (המובא בק"ע סי' ע"א) ותירץ לחלק וגם נזכר עוד חילוק בתשו' מהריב"ל לפי שדבריו סותרים זו את זו שהרי בתחלה היה שואל ממנו כנראה שלא היה יודע שמת. אך מ"מ מלשון הק"ע סי' ע"א נראה שהבין דברי מהריב"ל כפשוטן דמסתפק שי"ל דמה נהיה מפלוני אינו התחלה כלל. וכך משמע לשון מהריב"ל וזה לשונו ובנ"ד איכא לאסתפוקי אי דמיא לההיא דבכתה דאיכא למימר דהתם שאני דכיון דהניחוהו לאותו היהודי חולה בפונדק והיא בכתה כשראתה אותם הוה ליה כאילו אמרה להם שמת. ולא כן נידון דידן שהרי לא אמר אלא מה נהיה מיוסף עכ"ל. ומ"מ י"ל דמהריב"ל לא יחלוק על דינו דהרב"י שבק"ע סי' קי"ג דשאני התם בנדון דהרב"י שגם אח"כ לא שאלו ממנו כנ"ל. משא"כ בנדון דמהריב"ל אחר שאמר מה נהיה מיוסף כו' אז שאל היהודי ממנו אם הוא יודע ממנו דבר. וכבר נתבאר שבנדון דידן ג"כ לא שאלו ממנו אחר כך: