ו

וכיון שנסתלקה חששא זו היה פשוט בעיני להתיר כמ"ש במכתבי הראשון משום דנ"ל שבודאי צריך שהות יותר מחצי שעה וכו'. אמנם בהיות דו"ז הרב המפו' מהרי"ל פה ביריד סיפר לי שידוע לכל הציידים שתחת הקרח המים הולכים במרוצה גדולה יותר הרבה מהילוכם כשאין עליהם קרח וגם סיפר לי מעשה שהי' שניצול א' מתחת הקרח הגם שבאמת קרוב לומר ע"ז אין מזכירין מעשה נסים כו' מ"מ לענין הילוך המים במרוצה יש לחוש דא"כ יש לחוש שלא היה צריך שהות רק רבע שעה או פחות באופן שגם להב"י והמבי"ט וסיעתם אין בזה שיעור כשת"נ ואזדא ליה ההיתר של מע"ל. ואדרבה יש להביא ראיה להחמיר מתשובת הרא"ש כלל נ"א סי' ג' (שרמזתי ג"כ במכתבי הנ"ל) וז"ל אודות האשה שאמר העו"ג שטבעה הספינה שבעלה היה בה והיא רחוקה מן היבשה כשלשים מיל ונסתפקת אם נק' זה מים שיש להם סוף לפי שבים נראים ההרים ברחוק ל' מיל דע כי אין להסתפק בזה כו' אבל הכא אם עלה ברחוק ל' מיל ממנו לא יוכל לראות כו'. אלמא דחשש שמא עלה ברחוק ל' מיל ועכצ"ל ששט תחת המים ל' מיל ובודאי שלשוט ל' מיל תחת המים אפי' בים צריך שהות זמן רב יותר מלשוט ב' מילין תחת הקרח ואפ"ה חיישינן לזה לדעת הרא"ש. ואולי תאמר שגם הרא"ש ס"ל כהריב"ש דשיעור שת"נ הוא ב' שעות ומש"ה החמיר שם אבל אנו שיש לפנינו דעת הב"י וסיעתו שמקצרים השיעור אין לנו להחמיר בזה. אך באמת י"ל דא"כ שדעת הרא"ש הוא ג"כ בפשיטות להאריך טובא בשיעורא. א"כ הרי קשה מאד לחלוק עליהם. דבשלמא אם הרב"י היה מביא דברי הריב"ש וסיעתו והי' חולק עליהם היינו יכולים לסמוך עליו. משא"כ עכשיו שאינו מביא דבריו כלל יותר נ' לומר דאגב ריהטא לא עיין כ"כ בד' הריב"ש (ולפי שכ' שם דרך אגב לבד שהשיעור משעה שלישית ואין יסוד התשו' ע"ז יעו"ש) משנאמר דפשיטא ליה לחלוק כ"כ על הריב"ש עד שא"צ להזכיר דעתו ולסותרו כו' דזה ודאי לא ניתן להאמר בהיות נודע שהרב"י מחבב תמיד ד' הריב"ש וא"כ היאך בזה ידחהו בשתי ידים ולא ישא את שמו על שפתיו ח"ו וכיון שהרב"י לא ראה ד' הריב"ש. א"כ יכולים אנו לומר דאלמלי הוה שמיעא ליה ד' הריב"ש הוה הדר ביה כדאמרי' בכתובות פ' מציאת האשה א"ר יוחנן דאלמלי הוה שמיעא ליה הא דאמר רבי הוה הדר בי'. וכ"פ הרא"ש שם סי' ט"ז כמ"ש מכבר במכתבי הראשון. וכ"ש עתה אם נאמר דהרא"ש בתשו' הנ"ל ס"ל ג"כ כהריב"ש וסיעתו. (וכ"ש) [ואף] לפמ"ש במכתבי הראשון דאף להריב"ש וסיעתו יש להקל בנ"ד וישוב ד' הרא"ש כתבתי די"ל משום דחשש שמא הוציא ראשו מחוץ למים ברחוק ה' מילין או עשרה והוצאת הראש לבד י"ל שאינו נראה אפי' ברחוק ה' מילין כו'. דמ"מ קשה להקל בנ"ד כיון שתחת הקרח המים רצים ג"כ במהירות גדולה א"כ י"ל שא"צ שהות יותר מלשוט בים ה' מילין או עשרה מילין עכ"פ וכיון דחיישינן לזה בים לדעת הרא"ש כנ"ל א"כ ודאי י"ל דה"ה בנ"ד בשגם שסברא זו שכתבתי שי"ל משום שמא הוציא ראשו כו' הוא קצת דוחק דפשט ל' הרא"ש משמע שחשש אפילו לשמא שט תחת המים ל' מיל. (וכ"מ ממש"ש ומשיל"ס כו' ודאי מת אבל הכא כו'. ור"ל כיון שבכאן אפשר שיעלה אף שהוא רחוק מאד שישוט תחת המים ל' מילין אפ"ה חיישינן ליה שעכ"פ אין ודאי שמת). וא"כ ודאי לפ"ז דיש לחוש יותר שמא שט תחת הקרח ב' מילין. אלא שמ"מ שאם היה ברור לנו שלשוט תחת הקרח ב' מילין צריך שהות חצי שעה היה אפשר להקל כיון שדעת הב"י וסיעתו מפורשים דבח"ש הוי שיעורא דכשת"נ. א"כ הי' אפשר לסמוך באיסור דרבנן על דעת הב"י וסיעתו בצירוף סברתי הנ"ל דאף להריב"ש וסיעתו יש להקל והיינו סובלי' דוחק בלשון תשו' הרא"ש. משא"כ עכשיו דגם להב"י וסיעתו אין פשוט כ"כ להקל א"כ מי יקל בזה כיון דמתשו' הרא"ש יש ללמוד להחמיר ומאן גבר לחלוק ע"ד הרא"ש או להוציא לשונו מפשוטו: