ד

אלא אי קשיא על הר"ן הא קשיא דתנן בפ"ג דגיטין (דכ"ח) השולח גט ממדינת הים נותן לה בחזקת שהוא קיים וכתב הרשב"א שם בשם הירושלמי אפילו הניחו בן ק' שנה ועשה בארץ ק' שנה נותנו לה בחזקת שהוא קיים. ואין לך חזקה העשוי' להשתנות גדולה מזו דמיעוטא דמיעוטא הוא שהן חיים כ"כ דבימי דוד אימעוט שני כו' וגם איכא התם חזקת א"א כנגד אפ"ה מוקמי' ליה בחזקת חיים כיון דלא אתרעי חזקה זו וסמכי' ע"ז אפי' להקל באיסור א"א. ואין לומר דאיכא למימר אדדייקת הכי מהך מתניתא תידוק איפכא מהא דתנן בגיטין ס"פ מי שאחזו אם הגט קדם למיתה כו' ואם אין ידוע זוהי שאמרו ספק מגורשת כו' ולא מוקמינן ליה בחזקת חי עד עכשיו כמ"ש הר"ן והתוי"ט שם וא"כ מהכא משמע דחזקה העשוי' להשתנות לאו חזקה הוא. אבל באמת הא ליתא דא"כ קשיא מתניתא אהדדי. א"ו החילוק פשוט דכיון דהתם אתיליד ריעותא בחזקת חיים אמרי' אוקי חזקה להדי חזקה וכמו בסכין שנמצא פגום כמ"ש רבינו ז"ל בי"ד סי' י"ח שם. (ובשו"ת ב"א נדחק בזה חנם שכ' דדוקא היכא דשייך למימר חסר ואתאי כבמקוה אז שפיר חיישי' למפרע וה"ל תר"ל אבל במיתה דל"ל מת ואתאי אע"ג דהשתא מת לפנינו אמרי' השתא הוא דמת כו'. ודבריו נפלאו בעיני דמה יענה בשוחט בסכין ונמצאת פגומה א"ו אף בלא חסר ואתאי הוה ספק דאורייתא עיין שפ"ד רס"י י"ח ועי' גיטין (ל"א) ובחסר ואתאי הוה ודאי טומאה). וא"כ היכא דלא אתרעי חזקתו כמו בשולח גט ממדינת הים כו' הרי נותנו לה בחזקת שהוא קיים אע"ג דעשוי' להשתנות כו' והוא נגד ד' הר"ן ושוב מצאתי בתשו' ב"א סי' קי"א שיישב קצת ד' הר"ן ואיך שיהי' בנ"ד אף להר"ן יש להקל משום דלא החמיר הר"ן אלא בדאיכא חזקה כנגד כנ"ל והכא י"ל דליכא חזקה לנגד כיון דמדאורייתא אין לחוש כנ"ל בתחלת דברינו דמאיסור דאורייתא ודאי יצתה האשה אלא שנשאר עלי' חומר דמשאל"ס. ולומר דבמשאל"ס ג"כ יש חזקת איסור א"א מדרבנן עכ"פ אפשר ג"כ שאינו מוכרח כיון שאם נשאת לא תצא ויש ללמוד זה מדברי כאאזמו"ר נ"ע במ"ש בתשו' בנדון השייך לי"ד סס"י ט"ו במחלוקת הרשב"א והרא"ש עיי"ש היטב. [ע' במפתח]: