ב

אלא דלכאורה יש להקל בזה לדעת הט"ז שמקיל בספק אם הם משאל"ס או שיל"ס ונראה מהב"ש ס"ק ק"ה שמסכים עמו. וא"כ נ"ד ספיקא מיהא הוי שמא הגיעו המים עד הקרח. אלא דמ"מ י"ל דלא מהני לשיטתם ג"כ כיון שהקרח לא היה רק ב' ווייארסט וא"כ לדברי מעלתו שבשיעור זה יש כאן ספק אם הוא כדי שת"נ. א"כ הוי ס"ס להחמיר שמא לא הגיעו המים עד הקרח ואת"ל שהגיעו שמא אין בב' מילין כשת"נ. ובס"ס להחמיר אפשר שיש להחמיר בדרבנן ג"כ ועי' מל"מ פ"ד מהל' בכורות ועי' שער המלך פ"י מה' מקוואות כלל ה' שהביא מחלוקת הפוסקים בזה וגם להמקילים אפשר דבאיסור א"א דחמיר טפי יש להחמיר יותר אפי' באיסור ד"ס שבו וכה"ג מצינו בסוכה (דט"ז ב') שיש סברא לומר דשבת כיון שהוא איסור סקילה מחמרינן ביה טפי מסוכה דאורייתא כו'. ואף שיש שם סברא דסוכה דאורייתא חמיר טפי. מ"מ היינו דוקא דאורייתא דסוכה ולא הדרבנן דסוכה. וכ"ש במשאל"ס דאחמירו ביה טפי כמ"ש הפנ"י סי' ז'. בשגם שבאמת אני מחזיק בדברי. שדברי הט"ז וב"ש הנ"ל להקל בספק דמשאל"ס הם נגד פסק הש"ע סעיף ל"ב דמשמע התם דסי"ב לא מהני במשאל"ס אע"ג דמספקא לן אי סי' דאורייתא. ומה שכתב לי מעלתו שי"ל דבסעיף ל"ב מיירי בלא שהו עליו עשת"נ. לא עיינת היטב במכתבי הראשון שהבאתי ד' הריב"ש סי' שע"ט שכתב להדיא דההיא דשלשלוהו לים שהוא הדין דסל"ב הוא נפל למשאל"ס ועיי"ש דפשיטא ליה כ"כ עד דמקשה מזה ומכריח מזה דבמגוייד אין כאן עדות כלל כו' יעו"ש וכ"מ משא"פ. וכ"מ מלשון ולא עלה בידם כו' שבמשנה וידוע מ"ש הכ"מ פי"ג ה"כ דלשון ולא עלה היינו שהו עליו עשת"נ. וזה ברור. וכיון דסי"ב לא מהני במשאל"ס כ"ש שאין להקל בספק שמא הוא משיל"ס. דטפי יש להקל בספק דהכרת המת מספק דעצם המיתה שלא מצד הכרת המת. כדמוכח בפב"ת דיבמות וכמ"ש בזה במ"א באריכות. ודברי הב"ש נפלאו ממני דבחששא דשאלה מחמיר ביותר בס"ק צ"ח במשאל"ס (ועי' במהרמ"פ סי' ל"ו דמיירי בודאי בשהו עשת"נ מדכ' חזינא קמאי דקמאי שבקשו עלילות להקל במשאל"ס כו' ואהא קאי הב"ש) אע"ג שהוא חשש רחוק ביותר יעו"ש. ובס"ק ק"ה מקיל בספק דשמא הם משיל"ס לחוד והוא פלא גדול. עכ"פ לדינא קשה להקל מצד ספק. הגם שמהרי"ט סי' מ"ח וקל"ט מקיל ג"כ בספק מ"מ קשה להקל נגד הש"ע. בשגם שלפעד"נ סוגיית הגמרא (דקכ"א) בעובדא דדגלת משמע כן מדמקשי' התם אינהו דעבד כמאן וכו' ומאי קושיא הרי ט"ע גרוע דאחר ג"י עדיף מסי"ב כמ"ש בתשובת עה"ג סי' ע"ב. וא"כ י"ל דבמשאל"ס אין להחמיר כ"כ. כיון דאפי' בסי"ב סגי כ"ש בט"ע אחר ג"י א"ו דסי"ב לא מהני וה"ה ט"ע אחר ג"י ומש"ה מקשה אינהו כו'. ומכל מקום יש לדחות דהעה"ג נמשך אחר האומרים דט"ע גרוע מהני מדאורייתא אבל להאומרים דט"ע אחר ג"י אין כאן עדות כלל מדאורייתא כמ"ש הריב"ש י"ל דסי"ב עדיפי דהא בסי"ב יש ספק לומר דמהני מדאורייתא ולפיכך אף את"ל דט"ע דאשתהי לא מהני בדרבנן ג"כ מ"מ י"ל דסי"ב מהני. וכיון שעכ"פ דין זה במחלוקת שנוי' ודעת הש"ע להחמיר א"כ קשה להקל בספק שקול ועי' בתשו' פנ"י סס"י ז':