יא

ונלע"ד עוד ראיה לדין זה מסוגיא דספ"ק דכתובות בענין יוחסין דאחמירו שם דלא מהני חד רובא והיינו משום מעלה דיוחסין כד' הב"ש שם דלמסקנא אין הטעם משום גזירה כו'. והתם קיי"ל דאפי' דיעבד לא מהני חד רובא בשאינה טוענת לכשר נבעלתי כגון באלמת או תינוקת כו' ואפי' אם נשאת תצא. ואעפ"כ בתרי רובי תנשא אף לכתחלה לדעת הרמב"ן והרשב"א וכ"ה דעת המ"מ בהרמב"ם עיי"ש. וכן פסק הב"ש למעשה סס"י ו'. וא"כ הרי הדברים ק"ו לנ"ד דהא התם אחמירו בחד רובא טפי מנ"ד גבי משאל"ס דאילו במשאל"ס אם נשאת ל"ת והתם תצא. וכיון דאפ"ה בתרי רובא הקילו התם אף גם לכתחלה שתנשא לכהונה א"כ כ"ש הכא. ולא עוד אלא דתרי רובא דנ"ד עדיפי מתרי רובי דהתם משום דא"א שיהי' האיסור בנ"ד אא"כ יהי' ממיעוטא דמיעוטא כו' משא"כ התם. והנה גם לדעת הב"י בהרמב"ם דבאינה טוענת אפי' בתרי רובא לא תנשא לכתחלה מ"מ עכ"פ אם נל"ת משא"כ בחד רובא דאם נ"ת. ובטוענת דבחד רובא לא תנשא לכתחלה ס"ל דבתרי רובא תנשא לכתחלה א"כ יש להוכיח דה"ה במשאל"ס דבתרי רובא תנשא לכתחלה. והגם שיש לדחות דשא"ה בטוענת כיון דאפילו ברוב פסולי' אם נל"ת מש"ה בתרי רובא תנשא לכתחלה. מ"מ אין בדחי' זו ממש דעכ"פ אנו רואים דאף גם אם בחד רובא לא תנשא בתרי רובא תנשא. ועוד דלדינא קיי"ל כהרמב"ן באינה טוענת כנ"ל ולדבריהם הוא ראיה ברורה. ומיהו י"ל שאין זה ראיה כלל דלעולם אימא לך דהכא גבי משאל"ס דהספק בעצם המיתה החמירו יותר מביוחסין ולהכי אפילו תרי רובי לא מהני להשיאה לכתחלה והא דהקילו הכא דבדיעבד לא תצא אפילו בחד רובא משא"כ התם אם נשאת תצא. י"ל דלק"מ דהא הכא ג"כ לא הקילו רק במשאל"ס דהמיעוט לא שכיחא כלל וכלל. משא"כ בשאר רובא אפי' נשאת תצא: