ט

ועוד יש לחלק בין הנדון של התוס' לנ"ד. והוא משום דרוב דצורבא מרבנן יש להם קול כו' לא הוי רובא מעליא כ"כ. ותדע שהרי בענין רוב הנושאות בתולה יש להן קול שהוזכר בגמ' להדיא רפ"ב דכתובות דהוי רובא. אפ"ה כ' התוס' שם דלא הוי רובא מעליא כ"כ מדמהני עדות של קטן ע"ש (דט"ז תחלת ע"ב) דרוב נשים בתולות נישאות עדיף מיני' וי"ל דהיינו משום שרוב נשים בתולות נישאות הוא רוב שבטבע העולם משא"כ רוב הנושאת בתולה יש להן קול הוי כמו רובא דתלי במעשה. וכמ"כ י"ל בנ"ד דרובא דנ"ד שהוא מצד טבע העולם עדיף טפי מרוב דצמ"ר אית להו קלא כו'. וגם יש לומר דלכך לית לי' קלא כי הסתיר עצמו בכוונה דאולי המים עשאו איזה חסרון בגופו ומחמת כסופא ערק וכמ"ש ביבמות (דף קט"ו) ע"ש. וסברא זו מצאתי בנ"ב סי' מ"ג. וא"כ י"ל דמה"ט איתרע לה רובא דצמ"ר אית להו קלא כו' מה שאין שייך כלל לומר כן בנ"ד. ועוד דבפסקי מהרא"י סי' קל"ט משמע דהטעם דהחמירו בצמ"ר הוא משום שלא לחלק בגזרת חכמי' כו' ור"ל שאין זה חילוק גלוי כ"כ לחלק בין צמ"ר לאינש אחרינא ואין כאן רק אומדנא בעלמא. משא"כ בנ"ד דאיכא רובא ממש והרי בכל התורה כולה אזלי' בתר רובא כ"ש במשאל"ס דהוי רק דרבנן. אך עדיין אין זה מספיק דהא מהתוס' הנ"ל מוכח דאפילו גוסס ומשאל"ס נמי אין מעידין וכ"מ מהש"ס גבי מגוייד במשאל"ס דאין מעידין במשאל"ס כמו ביבשה. וא"כ לפ"ז נסתר כל החילוקים הנ"ל: