ו

ואעפ"כ נלע"ד דמדהביאו מעשה זו דנחוניא כו' ביבמות גבי משאל"ס משמע דהובאה בגמרא כדי ללמוד ממנה דין שיעור שת"נ (והב"ח והפנ"י שנקטו בלשונם עובדא דס"פ הפרה. הוא שלא בדקדוק קצת דמדוכת' ה"ל להביא ביבמות דמזה משמע טפי ללמוד מזה דין הנ"ל מדסמכו ענין לה גבי משאל"ס). הן אמת שהרי"ף ורא"ש ביבמות לשם השמיטו בריי' הנ"ל אכן בראב"ן הובאה. והנה באמת נראה דיש להשוות הפוסקי' הנ"ל דלא פליגי במציאות כמה הוא שיעורא דשת"נ במים. משום דודאי יש בזה חילוקי' וימצא בודאי אנשים בריאי' ביותר שיוכלו להתקיים זמן רב אע"פ שרוב הנטבעי' י"ל דשיעורא דשת"נ הוא בחצי שעה כמ"ש הב"י וסיעתו. ובספר רפואת העם בפרק תרופה לנטבעים נמצא קרוב למ"ש וז"ל פל"ב אם כבר שהה הנטבע יותר מרבע שעה תחת המים אזי קשה להחיותו ולפעמים אירע ג"כ שמתו במשך שלשה או ארבעה מינוטין אלא שלפי שאפשר בכמה גוונין שתתקיים בהם החיות זמן ארוך יותר מהראוי לפיכך צריך לנסות לעולם ולבדוק ביותר פעולות שבתרופות כו' עכ"ל. ומעתה י"ל דהפוסקי' דנקטו בלשונם זמן מועט היינו משום דאזלו בתר רובא דרוב הנטבעין ת"נ בח"ש עכ"פ. (והריב"ש וסיעתו חששו למיעוטא). וכן משמע קצת מלשון הרדב"ז בתשו' סי' רנ"ח הנ"ל שכ' וז"ל וכשראה שנכנסו המים לתוך החדר ולא יצא אדם מתוכה ושהה שם עד שנגמר טביעת הספינה הרי יש בזה שיעור יציאת נשמה אפילו שלא נאמינהו במה שאמר שעלה על דופני הספינה ושהה שם שיעור חצי שעה שזה ודאי רחוק הוא מ"מ יש מתחלת החדר עד סוף טביעת דופני הספינה שיעור יציאת נשמה כו' עכ"ל. ושיעור זה היינו לומר שאפשר שתצא נשמתו. אבל ודאי אפשר נמי שעדיין לא תצא. ומ"מ יש לתמוה היאך סומכי' ע"ז כיון דאפשר נמי שלא תצא. וצ"ל דס"ל דרובא הוי ומדאוריי' אזלי' בתר רובא. והלכך אם נשאת ל"ת. אבל ודאי בחצי שעה יש כאן רוב גמור שיעור כשת"נ. אלא שיש לתמוה היאך סומכין על שיעור זה גבי משיל"ס לענין שתנשא לכתחלה שהרי מדרבנן חוששי' למיעוטא. ובאמת שבפי' המשניות להרמב"ם שלהי יבמות מבואר וז"ל ומשיל"ס אם שהה שם שיעור שאי אפשר לו לאדם לחיות בשעה זו בתוך המים אשתו מותרת. ולשון שאי אפשר מורה שלא ימצא שום אדם שיחיה במים בשעה זו והיינו משום דחוששין למיעוטא:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.