יג

אך מ"מ נלע"ד שאין לסמוך ע"ז כלל. דהסד"א הנ"ל האריך בזה טובא. מדף י"ח עד סוף דף כ"א. ומסיק דלהרמב"ם בעינן מנין. ומקום היציאה עם ההליכה. וסימן אחר כגון קולר וכיוצא. וגם הביא עוד גדולי הראשונים דס"ל שהעו"ג מזכיר שמותיהם כמש"ל אות י"א. ושכן משמע בתוספתא בעובדא דאנטוכיא ועמש"ש בשם ריא"ז דס"ל דבני עירם יודעים ומכירים האנשים שבקולר שיצאו עם העו"ג ממש. ועמ"ש לעיל שי"ל דלהרמב"ם ג"כ מיירי שהעו"ג יצא עמהם כו' ע"ש. הלכך כיון שיש סברות להחמיר טפי פשיטא ופשיטא שאין להקל ח"ו יותר מפי' הסד"א הנ"ל בהרמב"ם. ואין לומר דגם לפ"ז יש להקל בנ"ד שיש ג' הוכחות לבד דסימן דמנין וה"ל כמקום הליכה ויציאה ונושאי גמלים דמ"מ התם ליכא חששא דהפרדה כדלעיל אות י"א מאחר שאומר שיו"ד אנשים אלו ממש יצאו ממקום פלוני כו'. אבל בנ"ד איכא חששא דהפרדה דהיינו שמא נתלוה אחר עם מ' נחום. ומ' ישראל יוסף אזיל לעלמא והיינו חששא דהט"ז דס"ל דמש"ה לא הוי מנין סי"ב כלל. ול"ד לנדון דהרמב"ם דשם הוי מנין סי"ב מצד שאין לחוש להפרדה כמש"ל אות י"א. מיהו אפשר שיש לצדד גם להסד"א בהרמב"ם דהא הסד"א מפרש ג"כ דלא מיירי שהעו"ג יצא עמהם יעו"ש דכ"א ע"ד דלהרא"ש מסיק דמיירי שהעו"ג יצא עמהם ולא להרמב"ם וא"כ אם העו"ג לא יצא עמהם הא שאומר שיו"ד אנשים שהלכו ממקום פלוני למקום פלוני וא"כ אכתי איכא למיחש שאחד או שנים מהם נפרדו ואזיל לעלמא ושנים אחרים שיצאו בפ"ע ממקום פלוני למקום פלוני נתלוו עם ח' הנשארים והן הן היו"ד אנשים שמהלכים ממקום פלוני למקום פלוני ומדל"ח להכי עכצ"ל דל"ח להפרדה ולויה כי האי ששנים מהם יתפרדו ושנים אחרי' שמהלכים ג"כ ממקום פלוני למקום פלוני ונושאים גמלים יתלוו עמהם. ודומה לשאלה דיחיד. ול"ד לישראל ועו"ג שיצאו בדרך דפליג הרמב"ם אהרא"ש וס"ל דבעינן שיאמר שיצא עמו דשם החשש דומה לשאלה דרבים ר"ל שנתלוה עמו א' מאן דהו. משא"כ הכא אין החשש על התלוות איש מאן דהוא דהא יש בו סימנים שהוא מהחבורה כי ג"כ הולך ממקום פלוני למקום פלוני כמוהם ונושא גמלים כמוהם. א"כ אין לך לחוש רק לשמא נתלוה עמהם איש כזה דוקא וכולי האי דאתרמי כולי האי לא חיישינן. וא"כ בנ"ד נמי אין לחוש לפרידת א' מהם ושנתלוה במקומו אחר מאן דהוא דהא יש סימנים בו בשערותיו ובבגדיו. א"כ אין לך לחוש רק לשמא נתלוה איש כזה וכולי האי ל"ח. וא"כ אדרבה נ"ד עדיף טפי. דהתם אע"ג דלא נחוש להפרדה איכא למיחש שמא אתרמי שיצאו יו"ד אנשים אחרים נושאי גמלים כו' אלא דל"ח לזה. ובנ"ד עדיף טפי דהא באחיו יש סי"מ ממש. וגם כי בו יש קצת סימן הנ"ל. וגם סימן דמנין ודפליט שלהם שמשונה משאר פליטין. דפשוט יתר דל"ח דאתרמי שנים אחרים שיש באחד סי"מ ובשני שאר סימני' וסי' דפליט וכו'. ולא נשאר רק לחוש להפרדה של זה מזה ושנתלוה אחר עם זה שיש בו סי"מ וכולי האי ל"ח כנ"ל:

קיצור שגם לפ"ד הסד"א בהרמב"ם דבעינן מנין ומקום יציאה ומקום הליכה וסימן אחר כגון קולר וכיוצא יש להתיר בנ"ד: