ט

אך הרי הר"ן בתשו' סי' ע"ז וכמה חכמים בתשו' הריב"ש שם חלקו על הריב"ש וכן כמה גדולי צרפת בתשו' הרשב"א לא ס"ל סברא זו של הרשב"א והריב"ש כלל וס"ל דלא נפסלו העדים כלל והיינו ג"כ משום שאפשר לטעות בזה תלינן בטעות ולא בשקר וכ"ד השט"מ פא"נ דע"ב. נמצא להרשב"א והריב"ש י"ל שאין מתירין ע"י עדים אלו כיון שנתפסו באיזה שקר בסימני השיניים לא מהימני על הטב"ע. אבל להר"ן והגדולים הנ"ל כיון דאפשר לתלות בטעות לא נפסלו כלל ומהימני על הטב"ע. ובעדות אשה שמת בעלה דהאמינו אף לגמל"ת ולפסולי עדות דרבנן יש ויש לסמוך על הר"ן וסיעתו: