ז

ועוד יש למצוא ראיה לזה משו"ת הר"ן סי' מ"ז (ד"ה ובודאי לפי) אע"פ שזה (המעיד שמת) אמר שהיה שמו אברהם ואלו אמרו שהיה שמו שמואל (ואינן מעידים לא אם חי לא אם מת) אין זו הכחשה פוסלת עכ"ד. והרי ראייתו מדין עדים המכחישים זא"ז בבדיקות דכשרים לד"מ אינה ראיה גמורה דשאני התם שהמכחיש מסייע ג"כ שגוף המעשה אמת. משא"כ בדינו דהר"ן שהמכחישים ששמו אברהם אינם מעידים שמת. וא"כ העד המעיד שמת נמצא מוכחש בבדיקות משנים והם אינן מסייעים שעדותו אמת. ועכ"ז ס"ל להר"ן מסברא דאין זו הכחשה פוסלת ושאין לחלק בין נד"ז לדין עדות המכחשת זא"ז בבדיקות כמ"כ י"ל בנ"ד שהוכחשו העדים בדבר שמצויים לטעות בו שאינו הכחשה פוסלת לגוף המעשה אף אם המכחישים אינן מסייעים אגוף המעשה. בשגם שי"ל דכמו שהר"ן שם קרא הכחשה דשמו הכחשה בבדיקות כיון שלא היה לבעלה אח אחר ע"ש. כמ"כ י"ל דהסי' דשיניים נקרא ג"כ רק בדיקות כיון שבלעדם העידו על הכרה גמורה על טב"ע בצורתו וגופו. מיהו יש להעיר על דין הר"ן כי נתבאר לעיל אות ב' איך מסוגיא דשבועות (דמ"ח) מוכח דעדות המכחשת זא"ז בבדיקות דגובה הלבנה פסילי להצטרף לעדות אחרת. וא"כ י"ל דהא דקיי"ל עדות המכחשת זא"ז בבדיקות כשרה בדיני ממונות צ"ל שהוא ע"ד שהקילו בד"מ בא' אומר מאתים וא' אומר מנה שמקבלין עדותן על מנה. וה"נ כיון דשניהם שוים בגוף העדות אע"פ שיש הכחשה בבדיקות ה"ל כהכחשה דמנה הב' שאינה פוסלת במנה הא' וא"כ י"ל דהיינו דוקא מטעם דזה המכחישו במנה הב' או בהבדיקות מסייעו במנה הא' או בגוף העדות מש"ה דוקא מקבלין עדותן אגוף העדות או אמנה הא'. משא"כ בנדון הר"ן דזה שמכחישים אותו שני עדים בהבדיקות אינן מסייעים אותו אגוף העדות מנ"ל להקל בזה. ובפרט דבדיקות אלו שבנדון הר"ן איך היה שם היבם הוא בדיקות שבעיקר העדות בכמו ערך בדיקות דכמה היה גובה הלבנה לעיקר העדות דראיית הלבנה: