*

סימן סה

שאלה מק' זלאטא פאליא. וז"ל מעשה בא לפנינו והוגבה עדות כאן כדת והגיד רבי שמאי מלמד מכפר קאחאנייקי. איך שהלך לנהר עם רבי יעקב בר"ש הכהן משם לרחוץ והתחיל לשוט ונתכסה במים כל גופו רק ידיו נשארו למעלה וצעק לקרוא אותו סבור שעשה זה במכוון וכשראה שלא ענהו הלך ר' שמאי ללבוש בגדיו ולקח גם כל בגדי ר' יעקב שפשטם לפניו על שפת הנהר והכירם והוליכם לקרעטשמי בקול רעש גדול ומשם רץ שוב שנית להנהר ושלחו לאנשים היושבים מעבר הנהר היינו לר' שמואל בר' צבי פאשטריטשקר ודודו ר' ליב והלכו שלשתם לנהר ומצאוהו ע"י נכרים ותיכף כשהועלה מהנהר הכירוהו בטב"ע ממש שהיה שלם בכל ראשו ובמצחו ובחוטמו ובלחייו בלי שום הכאה והי' ממש כמו שהוא חי והיו רואים ג"כ סימנים שהיו בו שבשמאלו הי' כפוף אצבע הסמוך לקמיצה וחוטמו היו קצת עקום לצד ימין ושני שיניים שלפניו התחתונים היו שבורים ולא היו לו השני שינים אלו. ויודע בודאי שהוא בעל האשה הזאת שהיה עמו יחד מתחלת הזמן מר"ח אייר והכירו היטב בטב"ע שהוא הוא ממש ומצאוהו שלשתם והניחוהו על העגלה להביאו לביתו ומביתו נסע עמו לקברו. ע"כ עדות ר' שמאי שהוגבה פה כדת. ובטולפון הוגבה עדות בב"ד שהעידו ר' ליב הנ"ל ור' שמואל הנ"ל בשעת טביעתו לא היו רק כשהועלה מנהר ראהו שצורתו היה ממש כמו שהוא חי והסימנים היו ג"כ בו אצבע השבור ושני שיניים שבורות מלפניו בלחי התחתון ע"כ. והחבורה שלחו בכתב בזה"ל יש שני עדים שהעידו קודם שראהו שב' שיניים משורה העליונה פעדירשטי היו אויש גישלאגין מהכאת סוס. ואחד העיד שבשמאלו הי' אצבע השני פון דעם מינצטין היה בו קולקע בפרק העליון בצידו ע"כ. רק שנודע לנו ששוב הוגבה עדות בבלאזור בב"ד והגיד רבי שמואל הנ"ל שאצבע הקמיצה בשמאלו הי' כפוף ולא שבור ושיניים יודע בודאי שהי' בלחי העליון ואומר שמקודם היגיד ג"כ כך בטולפון רק שהסופר טעה וכתב בלחי התחתון ודודו רבי ליב אמר שאינו יודע באיזה אצבע ובאיזה יד וכן השיניים אינו יודע איזהו ומהחוטם אינו יודע כלל ולר' שמואל כמדומה שהוא עקום לימין. והנה ביני לביני קודם שהתירוהו לינשא מצאה את היבם והעלימה את הענין בהב"ד דסמילא ולא נודע אם בעבריינות או שהיתה סבורה שאחר כל העדות ודאי מותרת וסידרו לה חליצה כדת ואח"ז נודע להב"ד דסמילא שלא התירוה עדיין שלחו וכתבו לכאן לענין החליצה אי דמיא לההוא דהרמ"א סי' קס"ד בחולץ תוך ג"ח. ובשריותא דידה כתבו הנה בגב"ע יש הכחשה בדברי העד שאמר שהסופר טעה ושינה מלשונו על כן גבו בסמילא שוב עדות מרבי ליב הנ"ל ור' חיים מלמד שהיה אצלו מלמד שהכירוהו בט"ע גמור הם וגם הערלים והאדון ומכח הסימנים אמרו שאינם יודעים רק ששמעו מפיו בחייו שיש לו אצבע כפוף מכח נשיכת הסוס עכ"ד ושלוחם אמר שנכתב בטעות רבי חיים והוא ר' שמאי מלמד הנ"ל. עוד יש ריעותא מעדים שהעתיקו הח"ק שאחד מהעדים בא לפנינו שלא למסור הקוויטל מהחבורה ק' להאשה עד שתשלם להם כהבטחתה ושמענו שע"א משמשי החבורה הק' לקח ממנה מאומה. וגם נפלאתי מהעדים שהעידו בשעת סדור חליצה בסתם שמת אם אין בזה רמיה ח"ו. עכ"ל השאלה ותשובתה בצדה מהרב המאוה"ג דק' ז"פ: