ג

אך בנדון זה שראוהו עוד פ"ב אח"כ ביום השלישי והכירו ג"כ בפניו וכן הכירו בטב"ע בפניו עוד עד אחד ר' אברהם בן פסח כמבואר בהגב"ע. הנה התוס' (דק"כ ע"א) כתבו והיכא שאינו נחבל בפנים ודאי נראה דבר פשוט שיכולים להכירו אפילו אחר כמה ימים כו' דהיכא שנחבל בפרצוף פנים אין מעידין עליו אלא בתוך שלשה ימים כו' וכ"כ בפסקי תוספות שם סעיף רל"ו ובהרא"ש שם סי' ג' ואף בחידושי הרשב"א שם שחלק ע"ז בד"ה הא דאמרינן בההוא דטבע בדגלת. וז"ל ומאי דקאמרי נמי דהיכא דאינו נחבל בפנים נראה דדבר פשוט הוא שיוכלו להכירו אפילו לאחר כמה ימים ומעידין עליו גם זה אינו מחוור כו'. מ"מ נראה דמודה הוא דבתוך שלשה ימים מעידין עליו אע"פ שנחבל בפניו כמש"ש. אלא ודאי משמע דלרבנן לעולם אין מעידין אלא עד שלשה בין נחבל בין שלם כו' וכ"כ הנ"י שם. והטעם לזה נראה דהנה איתא במרדכי פב"ת דיבמות סי' פ"ג שהקשה ר"י על ר"ת. דהא אמרינן במד"ר שהושיבו שומרים אצלם עד ג' ימים כדי שלא יראו ויתירו את נשותיהם והוא ג"כ בירושלמי כאן על משנה זו וי"ל דהתם הרוגי מלכות מדוכאים בפצעים וחבורות מתקלקלין ואין יכולים להעיד עליהם להכירם לאחר שלשה ימים עכ"ל. וכ"כ באגודה שם ביבמות פט"ז סי' קל"ט. ולכן אף להחולקים על ר"ת וס"ל דאחר ג"י אין מעידין בשום ענין מ"מ בתוך ג"י מעידין אע"פ שהוא נחבל בפניו דומיא דהרוגי מלכות שמדוכאים בפצעים וחבורות וכ"ד הטור. אך ביש"ש פב"ת סי' ה' כתב ונראה דדבריהם דבמת שנשתנה כל שעה אין שייך לומר שיהיה ניכר על בוריו בטביעת עין אם לא שיהיה שלם ראשו וכל גופו ולא נחבל בפניו כלל כה"ג דוקא איכא למיסמך אאנשים כשרים ונבונים שמכירים בטביעת עין וכל זאת דוקא בתוך ג' ימים הוא עכ"ל. ועי' תשובת מהרי"ק שורש קכ"א בסופו. ועי' תשובת הב"י בדיני גמל"ת סי' ו' כ' וז"ל הרי בהדיא דנחבל בפניו היינו שחסר מפניו איזו דבר דומיא דנשחתה קצת צורת פניהם דאכלום כוורי כו'. ועיין מזה בק"ע סעיף קע"ב ר"ו ר"ז ר"ט. וא"כ בנד"ז שהעד הראשון שראה אותו ביום א' העיד שביום ג' הביאו הנהרג לעיר אמרתי לר' אברהם בן פסח שהוא ג"כ מזאסקיב לך ותראה כי הביאו בעריל קאנטיראוויץ נהרג והלכנו והיה הפנים שלו צו שלאגין והחוטם היה נקרע קצת ותלוי. והמלבושים שראיתיו ביום ראשון היה גם ביום ג' וכן העיד ה"ר אברהם בן פסח בעת שראיתיו ביום ג' הגם שהיה מוכה הפנים והחוטם הוא נקרע קצת מ"מ הכרתיו יפה (בלעז אמרו קלאהר) כי הוא בעריל קאנטיראוויץ בהזקן והשערות ומלבושיו שראיתי קצת קודם שמונה ימים וגם בהפנים עם שהיה מוכה הכרתיו כי הוא בעריל כו' ושניהם העידו ששמעו שביום ש"ק היה בעיר והעד הג' העיד כי ראה אותו ביום ש"ק כו'. וא"כ נראים הדברים דראהו תוך ג"י שהרי בודאי לא הלך מהעיר בש"ק ח"ו כ"א מוש"ק ובפרט לפי מה ששמע מאיש אחד ששמע מהשותף של ההרוג דראה שההרוג קודם שנהרג הלך במוש"ק הנ"ל עם גנב אחד אצל הרחיים כו'. וא"כ ממוש"ק עד סוף יום ג' נחשב תוך ג' ימים אף לדעת שו"ת נ"ב סי' מ"ם דהנך ג' ימים לא מחשבינן מעל"ע מ"מ כתב דעד תחלת ליל רביעי חשיב תוך ג"י ע"ד מ"ש בתה"ד סי' קמ"ח גבי ג' ימים דיולדות. וא"כ אף אם נהרג מוש"ק ה"ז כל יום שלישי עד סוף שקיעת החמה תוך ג"י וכ"ש שאין דעת הנו"ב מוכרחים כלל אף שהסכים עמו העצ"א ס"ק ק' והמרה"צ סוף סעיף כ"ז מ"מ הרי חלק עליו בתשובת בית אפרים סי' ל"ה וכ"מ מתשובת הריב"ש סס"י שע"ט. אך בנד"ז א"צ לזה דגם להנו"ב והעצ"א ומרה"צ חשוב תוך ג"י וא"כ בתוך ג"י אף שנחבל בפניו מעידין עליו אם הכירוהו יפה. ואף שכתב רומע"ל דעדות השותף שראהו במוצש"ק י"ל ששקר הוא מ"מ יוכלו לברר ע"י האשה עצמה שהיה בעלה כל יום שבת קדש בביתו והיא נאמנת ויתברר שיום שלישי שאחר השבת הוא ודאי תוך ג' ימים: