ו

עוד יש צד ד' להקל ע"פ הברייתא דיבמות (קכ"ב) ושוב מעשה כו' ועי' בתשו' כאאזמו"ר הגאון נ"ע ד"א ע"ד שהוכיח ג"כ משם דשני סי"ב מצטרפין. וז"ל בקצרה לפ"ד הרמב"ם וש"ע דמנין האנשים נושאי גמלים בצירוף שם מקום היציאה וההליכה מועילים להתיר ולפ"ד הרא"ם סגי במקום היציאה או ההליכה לחוד וכ"מ מפשט ל' הברייתא כו' יעו"ש. והשתא בנ"ד נמי ע"י האגרת שנמצא אצל הנטבע ידעינן מקום היציאה וההליכה שהלך מביעשינקוויץ לסענא. וא"כ נגד מנין האנשים דשם איכא נמי הכא סי"ב בגופו דלא גרע ממנין דאינו ג"כ אלא סי"ב כמ"ש הט"ז דלא כמ"ב ונגד נושאי גמלים דשם איכא הכא טב"ע בבגדיו. דנושאי גמלי' סי' גרוע הוא במקום שהגמלי' מצוים ואפי' את"ל דחשיב ג"כ סי"ב מ"מ טב"ע בכלים לא גרע דאף למ"ד דחיישי' לשאלה לא גרע מסי"ב למ"ד סי' דרבנן וכ"ש דלדידן מספקא לן אי חיישי' לשאלה כמו דמספקא לן בסי"ב אי דאורייתא או דרבנן. ואפי' את"ל דכיון דחיישינן שמא מסר האגרת לאחר א"כ לא ידעינן מקום היציאה רק מקום ההליכה לחוד מיהו זה אינו דנהי דלא ידעינן שיצא מביעשינקויץ עכ"פ ידעינן שיצא מכפר הסמוך ועוד דנגד חסרון מקום היציאה יש כאן עדיפות טובא דהכרת כל מלבושיו וסימן האגרת עדיף יותר מסימן נושאי הגמלים ומקום היציאה. והיתר זה למדתי מתשובת נ"ב סי' ל"ו דכ' שם היתר כה"ג ומ"מ יש חולקים לגמרי על פי' הרמב"ם וש"ע בברייתא הנ"ל וע"כ אין זה רק לסניף:

קיצור. עוד צד להתיר ע"י צירוף סימנים ע"פ הברייתא יבמות (קכ"ב):