ו

נמצא יש שיטות רש"י ותוס' והרמב"ם ס"ל דבענין פלוני בא על אחותו נאמן ופ"ד ואין זה שייך לעדות שבטלה מקצתה. ולהראב"ד אמרינן עדות שבטלה מקצתה. ובכתב נכסיו לב' בנ"א והעדים קרובים לזה ופסולין לזה יש סברא בירושלמי דאמרינן עדות שבטלה מקצתה ויש סברא דלא אמרינן. וגבי עבד שהביא גיטו וכתב בו מתנת נכסים לכ"ע פלגינן דבורא ולא אמרינן עדות שבטלה כו' והשתא לרש"י ורמב"ם נ' בנ"ד ג"כ לא שייך עדות שבטלה כמו התם באחותו. וכן אפי' להראב"ד בפלוני רבעני לרצוני אע"ג דע"כ אנו תופסים שמשקר במ"ש לרצוני עכ"ז נאמן כיון שאין תורת עדות על עצמו. וה"נ אין שייך כ"כ תורת עדות בשם בתו. פי' דלא שייך לומר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה אא"כ נתבטל דבר ממש מן העדות כמו שהעיד עד"מ שגנב וטבח וכשהוזם על הטביחה נתבטל תשלומי ד' אמרינן שבטלה כולה וכן גבי פלוני בא על אחותו נתבטל לגבי אחותו כו'. משא"כ בנ"ד לא נתבטל שום דבר שהרי העדות היה להתיר אשתו וההיתר יהיה גם אם נאמר שמשקר בשם הבת. וכמו כן לענין ירושה י"ל שתירשנו בתו אף שאין שמה כמו שאמר הוא דלגבי ירושה זו ה"ל השם בדיקות מאחר שאין לו רק בת אחת וכמ"ש בתשובת הר"ן סי' מ"ז. ועוד דכיון דלא הניח שום ירושה א"כ לא שייך כלל ביטול שום דבר. ועוד דאפילו בנתבטל ממש הרי בשני בנ"א י"א דלא אמרינן מתוך שנתבטל לגבי זה כנ"ל בפלוגתא דירושלמי כו'. וגם הראב"ד לא קאמר רק בפסול קורבה. ועוד נ"ל ראיה מדאמרינן בב"ק (דע"ג סע"א) דרבנן סברי מכאן ולהבא הוא נפסל כו' הרי מקיימינן עדות גניבה אעפ"י שנודע לנו שאמר שקר תכ"ד לעדות גניבה דהיינו עדות הטביחה שהוזם עליה אלא דכיון דמ"מ לא נעשה פסול לעדות עי"ז למפרע ע"כ מאמינים לו בעדות גניבה הרי ברור דמשום שעירב שקר בעדותו אין לפסול העדות השאר כל שלא נעשה פסול לעדות ע"י שקר זה. אא"כ נחלק דהתם לא ראינו בעינינו ששיקר רק ע"י שהוזם והזמה חידוש הוא כו' משא"כ הכא שראינו בעינינו ששיקר בשם הבת. וע"ז י"ל דבנ"ד נמי לא ברור ששיקר דאימא טעה. והגם דרחוק לתלות בטעות מ"מ התם ג"כ הרי התורה האמינה להמזימים. ועוד דהא איכא לישנא דמשום פסידא דלקוחות הוא דמכאן ולהבא הוא נפסל וכגון דאסהידו ואזימו תרי לחד דליכא חידוש עי' תוס' שם. ועפי"ז יעלה לנו שפיר דעת התשב"ץ ח"א סי' ס"ו דלעיל אות ג' ותשובת מ"ב דלעיל אות ד' דכולם פסקו שמפני השקר לא נפסל העדות. אך לכאורה עומד לנגדינו תשו' הריב"ש סי' שפ"ב הנז' לעיל סוף אות ג' שכתב ואיך נתיר אנחנו יבמה לשוק בעדות שאנו רואין שהוא שקר דמשמע לכאורה שכל שנתברר לנו שאמר שקר בקצת ענין זה שוב אין מאמינים לו בכל אותה עדות: