יד

ומעתה צריכים אנו ליישב מה שעומד לנגדינו לכאורה תשו' הב"י המובא בק"ע מסעיף קצ"ב עד סי' ר"ב ותשובת הב"ח סי' נ"ו הנ"ל. והנה באמת הגם שעיקר הראי' שבנה הב"י יסודו להחמיר שם הוא מההוא עובדא דגברא חרוכא וז"ל ואע"פ שכ' הנ"י בשם המפרשים שהיה נראה לפסוק כרבא כו' מ"מ כבר כ' שרוב הראשונים פסקו כרחב"א עכ"ל. וא"כ לפמ"ש הק"נ רפט"ו בשם רשב"א ומהרש"ל דקיי"ל כרבא וכ"ה להדיא ביש"ש פט"ו סי' ו' אין ראיה משם וכן מצאתי שפסק הראב"ן שם וכ"כ בתשובת הב"ח סי' נ"ו בשם האגודה שיש פוסקים כרבא. ואף גם להפוסקים כרחב"א אין ראיה משם. וכמ"ש אאזמו"ר נ"ע לדחות ראית ר"נ ור"ש שבמרדכי מעובדא הנ"ל וז"ל דס"ל להרא"ש כפרש"י דפסתא דידא דשדיא היא מאיש אחר הבא להציל וממ"נ ערק א' ואזיל לעלמא ודילמא הוא בעלה וכ"כ רי"ו בשם הרמ"ה עכ"ל. ואף שבתשו' ב"ח החדשות סי' ס"ה משמע דעת בנו של המ"ב לפרש ההוא עובדא דפסתא דידא הוא מגוף זה מ"מ דעת הב"ש ס"ק ק"ס כפי' הראשון וכ"נ דלא מחמירי' תרי חומרי לפסוק כרחב"א וכפי' המחמירים וכן בתשובת ב"ח סי' נ"ו פי' כפרש"י הנ"ל. אמנם באמת אפי' את"ל דגם לפי"ז יש ראי' לדינו של הב"י מ"מ באמת אין ראיה כלל מנדון של הרב"י לנ"ד משני טעמים הא' כדסיים שם וז"ל ולית לן להנבא ולומר שמא א' נשאר בסביבות העיר עכ"ל. ור"ל שגם זה הוא דבר רחוק קצת וכמין נבואה שנאמר הלך עמו דרך מקרה לסביבות העיר ונשאר שם ולא הלך עמו רק יענציר א'. ולכן לא תלינן בזה וחיישינן דילמא היה הנהרג אחרינא. משא"כ בנ"ד שהטעות הזה עבידי דטעו בהכי וכ"ש בין למעלה מהקנעכיל לעל הקנעכיל שהוא ריחוק מקום מועט מאד. והב' כמש"ש עוד ומכ"ש הכא שכל מה שאנו אומרים שנפתלי זה נהרג הוא מחמת היענציר וקטריגי' ובזה דבריהם מוכחשים שזה אומר אחד וזה אומר שנים עכ"ל הובא בק"ע סעי' ר"ב ור"ל דאי מדלית מהתם הסי' הזה דיענציר וקטריגי' אין כאן הוכחה כ"כ שזהו נפתלי הנהרג משום דאז י"ל דלא דמי לעובדא דמהרי"ק סי' קפ"ה שמשם למד הרב"י היתר היכא שכל הדברים מוכיחים שזהו המת כו' ע"ש בק"ע סי' קצ"ט והסי' הזה דיענציר וקאטריגי' ודאי שאין לצרפו כיון שבו דבריהם מוכחשים לגמרי. משא"כ בנ"ד דגם אם מדלית מנ"ד דצייחען שבקנעכיל יש עדות מספיק להתיר אשה זו מצד צירוף שאר סי"ב (וגם לפי האמת י"ל שבנ"ד יש לצרף גם הסימן דצייחען כיון ששניהם מודים שהיה צייחען וההכחשה שבמקום הוא ענין אחר ולא דמי להתם שהאומר שהיו ב' יענצירי מכחיש לגמרי דברי האומר שהיה א' שאם היו שנים אינן א'. משא"כ בנ"ד מ"מ היה צייחען). ומתשו' ב"ח סימן נ"ו ג"כ אין ראיה כלל לסתור לנ"ד משום דשמו ושם עירו י"א דאין מתירין עי"ז אא"כ יהיה שם אביו ג"כ כמ"ש בק"ע סעי' ק"א וקכ"ט ועי' ב"ש ס"ק נ"ט ואף דרוב הפוסקים ס"ל דסגי בהכי וכ"ד הב"ח בתשובה הנ"ל מ"מ הרי בנדון של הב"ח לא היה ג"כ עדות על שם עירו בשלימות כמ"ש הב"ח שם דמיכל קראקעוויר אין מוכרח לומר שדר בקראקא כו' ע"ש רק שסמך מהצטרפות העדים שר' יצחק אמר שמיכל קראקעויר הי' לו שותפות עם יוסף גדלי' ור"מ אמר שיוסף גדלי' אמר לו שמת מיכל ק' א"כ ודאי על אותו מיכל אמר והוי שמו ושם עירו. מ"מ לא חשוב זה כ"כ עדות ברורה עד שמחמת זה נכריח שטעו העדים כו' ודי לנו אם נתיר מחמת זה כשאין הכחשה בין העדים. ובר מן דין יש לחלק בע"א והוא ע"פ מה שהקשה בתומים סי' ל' סק"ו הקשה על הריב"ש דס"ל דבין דיוטא עליונה לתחתונה לא דכירי אינשי מהא דאיתא במכות (ד"ה) הובא בטח"מ סימן ל"ח סעי' ט"ו באו שנים ואמרו במזרח הבירה הרג פלוני את הנפש ובאו שנים ואמרו במערב הבירה עמנו הייתם אם אין יכולים לראות מזה לזה הוי הזמה מה הזמה שייך כאן הא לא מידכרי ועבידי דטעי כו'. ותירץ הוא עפמ"ש הריב"ש עצמו בסי' רס"ו וז"ל דכיון דתרווייהו אמרי בדיוטא בין עליונה לתחתונה לא דכירי אינשי. והיינו דוקא כששניהם מזכירים ענין א' כמו דיוטא בזה אמרינן בין עליונה לתחתונה עבידי דטעו. משא"כ כשמזכירי' מקומות מחולפי' לגמרי אף שהן קרובים אין ראיה כלל דעבידי דטעו בהכי. ומ"ש הרמב"ם והטור בית ועלייה לשיטתייהו אזלי דס"ל דהטעם אינו כלל משום דעבידי דטעו רק מצד דהוי בדיקות וכנ"ל. ולכן בנדון של הב"ח שאחד הזכיר מצח וא' למטה מהעינים אין ראיה כלל דעבידי דטעו בהכי. משא"כ בנ"ד ששניהם הזכירו תיבת קנעכיל רק שזה אומר למעלה מהקנעכיל וזה אומר בקנעכיל אמרינן דטעו בהכי ולכן בנ"ד יש להתיר אשה זו מכבלי העיגון:

קיצור ישוב דלק"מ אמש"ל אות י"א י"ב מתשו' הב"י שבק"ע סעי' קצ"ו ומתשובת הב"ח סי' נ"ו. (ועי' בתשובת עגונה דהראדאק אות י"ט עד אות כ"ה שכתבתיה אחר תשובה זו בכמו עשר שנים):